המונח רפואה אלטרנטיבית או רפואה משלימה, הוא כינוי לקשת רחבה של טיפולים רפואיים שאינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית המודרנית והם חסרי ביסוס מדעי.
בפרשת השבוע מתואר קוסם בשם בלעם, שנשכר על ידי בלק מלך מואב שנרתע מהצלחות ישראל, מול הכנעני, האמורי והאדומי, ולפיכך הזעיק את בלעם כדי "לקלל" את ישראל, ובכך להחלישם ולגרשם מן הארץ. דמותו של בלעם לוטה בערפל, בלעם חיגר ושתום עין יצא לקלל ונמצא מהלל, מברך ומקלס את עם ישראל באחת התהילות הנשגבות שכמותן לא נאמרו על עם ישראל מפי נביאיהם. בלעם על יכולותיו המאגיות מכריז ותולה את הצלחתו בהסכמת הקב"ה "הדבר אשר ישים א-לוקים בפי אתו אדבר" (שם כ"ב ל"ח), ככל שמתקדם הסיפור, מבין בלעם שכנראה לא יוכל לכוף את רצונו על ד', ובכל זאת הוא נגרר אחרי מעסיקו בלק, שמידי פעם בוחר מקום תצפית חדש על מחנה ישראל, בתקווה ששינוי המקום יועיל. מדוע הקב"ה משתף פעולה עם בלעם? מדוע נגלה ד' אל בלעם? אולי התשובה היא שד' עשה זאת כדי להראות את כוחו מול תעתועי הקוסמות, ובפרט בעולם האלילי העתיק, את ההבדל המהותי בין אלים בדתות הפוליאיתאיסטיות, לד' אלוקי אמת.
הרפואה האלטרנטיבית היא קבוצה רבגונית של שיטות ריפוי ושמירת הבריאות. לכל שיטה במגוון הזה יש היסטוריה משלה, הנחות וטענות ספציפיות וטכניקות ייחודיות. אחדות מהשיטות רואות את עצמן מיועדות לטיפול בטווח רחב של מצבים, ואחרות מתרכזות בהיבט יחיד או בהיבטים ספורים של בריאות הגוף והנפש.
היהדות אוסרת על עיסוק בכישוף ובמאגיה, שימוש בכוחות מיסטיים מטאפיזיים כדי לכופף את המציאות, פסול. חכמינו פירשו את המילה "כשפים" כמי שמתארת את מהותם, "אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים – שמכחישין פמליא של מעלה" (סנהדרין ס"ז ע"ב), מנסים לפעול ולכפוף עולמות עליונים. האמונה היהודית רואה בכוחות אלו ובפנייה אליהם סכנה לאדם, לחברה ולעולם, על כן הרחיקה מהם "ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל…" (רמב"ם ע"ז, י"א ט"ז) גישת הרמב"ם נחרצת מאוד, כל מה שלא נבדק והוכח אסור בשימוש "שכל מה שיגזורו העיון הטבעי מותר וזולתו אסור…ואל יקשה עליך מה שהתירו לצאת בביצת החרגול ובמסמר מן הצלוב ובשן השועל, כי הדברים ההם בזמן ההוא היו חושבים שהוציא אותם הניסיון…כי מה שנתאמת ניסיונו, אף על פי שלא יגזרהו ההיקש הטבעי מותר לעשותו, מפני שהוא רפואה" (מו"נ ג' ל"ז).
כיום רבים מעדיפים להשתמש בשם רפואה משלימה במקום השם רפואה אלטרנטיבית. זאת כיון שהשם "רפואה משלימה" מבטא את התפיסה המערבית, שלפיה הטיפולים המוצעים אינם באים להיות אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית, אלא להוסיף לה ולהשלים אותה.
קיימת גישה נוספת ושונה מזו של הרמב"ם ביחס לשימוש בתרופות שלא הוכחה תועלתן המדעית, גישה זו מגובה ברשימת תרופות שמובאות בחז"ל ושלא הוכחו אמפירית, "ביצת החרגול", "שן השועל", "מסמר הצלוב" , ו"סלע שעל הצינית", שמשמעותו קשירת מטבע על פצע מתחת לכף הרגל, וכן לחש שהיה נאמר על מי שנתקע עצם בגרונו, הן מקצת דוגמאות לטיפולים משוללי היגיון גישה זו מקורה בבית מדרשם של הרמב"ן והרשב"א, (שו"ת הרשב"א ח"א תי"ג, וכן הרמב"ן בספר תורת האדם שער הסכנה) גישה זו טוענת כי לא כל מה שלא השיג עיונם של הרופאים יש לדחותו. ר' שלמה לוריא הכריע במחלוקת זו שעיקרה כרמב"ם (שו"ת מהרש"ל סי' ג'), רק במקרה של חולה שיש בו סכנה, "פקוח נפש", ניתן להקל ולסמוך על דעת החולקים שאף הרמב"ם עצמו התיר במקרים מסוימים לפנות אליהם, כשמדובר בחולה שאין בו סכנה אין היתר. על כן נראה שאין להשתמש במינוח "רפואה אלטרנטיבית" – חלופית, אלא "רפואה משלימה", שאינה מהווה אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית, אלא מוסיפה ומשלימה אותה בתחומים מסוימים.
בברכת שבת שלום – הרב אברהם רזניקוב
