בראש של איציק / יצחק כהן,
פעיל חברתי ואקטיביסט של המקלדת
אחרי שנתיים של היעדרות (לפני שנתיים קורונה ואשתקד מבצע 'שומר חומות') אני מתכוון לחדש את מסורת תפילת הוותיקין בשבועות מול שריד בית מקדשנו, הכותל המערבי. אני כותב שורות אלה וההתרגשות אוחזת בי. האדרנלין זורם ואני כבר סופר את הדקות.
עבורי ואני מניח שעבור רבים אחרים, תפילת וותיקין בשבועות היא סוגל פסטיבל יהודי. מגיל צעיר מאוד אני זוכר את עצמי עושה עם עוד רבבות מתפללים, ירושלמים ולא ירושלמים, חובשי כיפות שחורות לצד סרוגות, צעירים לצד מבוגרים, אמריקאים לצד צברים, בקיצור מכל גווני הקשת הדתית, מסורתית יהודית. קשה לתאר במילים את החוויה הכל כך ייחודיות הזו. המוני אדם נוהרים בשמחה, בשירה ובריקודים, לקיים את מסורת התפילה באשמורת הראשונה של הבוקר, אחרי שהיו ערים כל ליל שבועות, מי בלימוד, מי בשמיעת הרצאה ומי בשחה ערה עם החברים. אני אישית, משתדל בלילה הקדוש הזה להגיע לקבר דוד המלך הסמוך, ולומר במקום את הספר התהילים שהוא חיבר. לא יודע להסביר זאת, אבל לאמירת התהילים בליל שבועות, יש תחושה שונה, מאמירת אותו ספר בשאר ימות השנה. אולי זה קשור לאווירת ההתעלות, לעובדה שאני נמצא סמוך לציון של דוד המלך ואומר את הספר שחיבר, באמת התרוממות רוח שקשה לתאר במילים. אגב, היו שנים שהייתי מביא אתי לפחות 2 פחיות של משקה אנרגיה (לא עושה פרסומת אתם יודעים למה אני מתכוון) כדי להעיר את עצמי ככה בשעות הקטנות של הלילה, כאשר העיניים מתחילות להיות כבדות והפה בעיקר מפהק. אבל בשנים האחרונות אני מגיע עם כזו אנרגיה טורבו, שאני כבר לא צריך משקה אנרגיה. ספר התהילים הוא ה'אנרגיה' הכי טובה באותו לילה. אגב, זה מדהים לראות כמה המוני אנשים זורמים לקבר דוד המלך כל ליל שבועות ומשם ממשיכים לתפילת הוותיקין בכותל המערבי.
כולי תפילה ותקווה שהמצב הביטחוני יהיה שקט כי יש לי הרגשה שאחרי השנתיים הלא פשוטות שעברנו, הולך להיות השנה מצעד ענק של יהודים לכותל המערבי בשבועות. אחרי שהוסרו מגבלות הקורונה ונתב"ג חזר לחיים, ראיתי המוני ישראלים מסתערים על כל היעדים בעולם, 'מסבירים' כמה הם חיכו לרגע שיוכלו ל'חזור לנשום אוויר' ול'צאת להתאוורר'. אני לא מרחיק עד טורקיה, המלדיביים או אנטארקטיקה , אני מזמין את כולם לנשום את ה'אוויר של ירושלמים' ליהנות מחוויה יוצאת דופן יחד עם עוד רבבות יהודים ותיירים מכל העולם, לצעוד יחדיו לעבר שריד בית מקדשנו, להתפלל בהתעלות רוחנית ליד אבני הכותל ואז לראות את הזריחה הכי יפה בעולם.
אבל כמו שאתם מכירים אותי, אני חייב קצת 'לקלקל' את האווירה החיובית עם איזה תובנות שרצות בראש שלי. אז נכון, ששבועות זה באמת חג מאחד והאווירה בכותל המערבי מדהימה. אבל לראות ולשמוע במשך 'שאר ימות השנה' את אותה חבורה שרוצה לפגוע בקדושת הכותל ולהפוך אותו ל'כותל כל אזרחיה' עם פרובוקציות חודשיות מתוכננות וממומנות היטב, על ידי מי שמבקשים לפגוע בצביון הכל כך ייחודי של המקום, ולקדם תוכנית שתאפשר לכל הזרמים ביהדות להתפלל בכותל. האמת, עם כל הקווים האדומים שממשלת לפיד-עבאס-בנט חצתה בשנה האחרונה, אני מאוד חושש מקידום המתווה הזו. תומכי המהלך מסבירים כי "הגיע הזמן לקרב בחזרה את יהדות התפוצות", ש"מדובר באינטרס לאומי" והטיעון העיקרי : "היהדות והכותל המערבי שייכים לכל יהודי באשר הוא, מהלך שיביא לאחדות ויקורב בין כל הזרמים ביהדות". כמובן שיש לי הרבה מה להשיב לטיעונים האלה, אבל זה לא המקום. בע"ה באחד הטורים הקרובים נתייחס לכך בהרחבה. אני רק יכול להזמין את השרים, חברי הכנסת או מי תומכי המתווה המסוכן, לצפות מהצד בליל שבועות , לראות את רבבות היהודים הצועדים בשמחה ובהתרגשות לתפילת וותיקין בכותל, ללא פרובוקציות או מחאות מכוערות, לראות כיצד הם מתפללים בדבקות והתעלות לידי אבני הכותל, ובעיקר להבין שאין מקום לשום מתווה או מילה מכובסת אחרת לשינוי הסטטוס קוו הקיים, שמה שהיה הוא שגם ימשיך להיות. רק בדרך כזו ניתן יהיה להמשיך ולשמור על קדושת המקום, ולא להצית, חלילה, מלחמה חדשה על שריד בית מקדשנו.
שבת שלום, חברים. בע"ה ניפגש גם בשבוע הבא עם עוד תובנות שרצות רק בראש שלי.
