החזקת מכשירים שיש בהם פיתוים

הכל טמון בתורה/ המקובל הרב יצחק בצרי

בדורנו, עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התרגשו ובאו על בית ישראל מכשירים ממינים שונים השולחים את זרועותיהם הארוכות וההרסניות לכרם בית ישראל, ומסירים את ילדי ישראל מדרך התורה הקדושה.

חכם עיניו בראשו, וצופה ורואה למרחוק כי מכשיר שאינו מסונן כפי הצורך, יכול להוריד את האדם ברוחניות, כי יש בהם תועבות רבות כידוע לכל בר דעת, ובלחיצת כפתור אחת יכול למצוא ככל אשר יחפוץ לבו – הן לטוב והן למוטב, ומי יהין להכניסם לביתו אחר שכמה וכמה בתים נחרבו עד היסוד ברוחניות ובגשמיות. ואסור לאדם להביא את עצמו לידי נסיון.

ובפרט מי שיש ילדים בביתו, שעלולים להחשף לדברי התועבה הללו, אשר בזה מכשילם, ומוציאם לתרבות רעה – ואחריתם מי ישורנו, כמו שרואים אנו מדי יום ביומו אשר רבים חללים הפילו, והמכניס מכשירים אלו לביתו, אם חלילה יצאו מכך תקלות בביתו – לא יהא לו אלא להתאונן על עצמו.

מי בעל הסוס?

מעשה שסיפר דו"ז רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו 'עוד יוסף חי' (פרשת פנחס הביאו הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'ענף עץ אבות' עמ' רו), ויש בו בכדי להמחיש את רעת המעשה של המכניס מכשירים שכאלו לביתו:

מעשה בעשיר אחד שהיה רוכב על סוסו ונוסע לעיר אחת, ובעודו רחוק משער העיר כשעה אחת – ראה איש חיגר יושב על אם הדרך וצועק בקול בוכים, תוך שהוא מבקש מן העשיר לתת לו כנדבת ליבו.

העשיר ירד מעל הסוס, הוציא מכיסו מטבע כסף ויתנה ליד החיגר, אולם הלה הוסיף בדברי תחינה ובקשה להגדיל חסדו עמדו ולהרכיבו עמו על סוסו להביאו לעיר, כי הדרך רחוקה ולא יוכל ללכת רגלי עד בואו העירה. ואכן, העשיר שהיה טוב לב – ניאות גם לדבר הזה, וירכיב את החיגר על סוסו ומסר בידו את הרסן של הסוס, והעשיר ישב מאחוריו על הסוס.

כשנכנסו לעיר, עצר החיגר את הסוס והעמידו, ויאמר אל העשיר: 'רד עתה מעל הסוס ותלך לשלום!', ויאמר לו העשיר: 'מה אתה מדבר? הלא זה הסוס שלי! מהר ורד מן הסוס פן אשליכך ארצה!'. ויצעק החיגר צעקה גדולה ומרה, והרסן בידו, ויאמר בקול בכי לאנשים העוברים ושבים: 'ראו אנשים טובים מה מתאנה לי הרשע הזה! חושו לעזרתי כי איש פיסח אני, ואינני יכול להתקומם נגד הבליעל הזה שאומר לגזול את סוסי! הלא אנכי פגשתי אותו הולך במסלה הרחק כשעה מן העיר, והתחנן לי כי עייף הוא, ואעשה לו טובה והרכבתיהו על סוסי, והכפוי טובה הזה אומר להשליכני מן הסוס שלי, ולגזול ממני את סוסי שהוא כל רכושי! חוסו נא אנשים טובים והושעתם אותי מיד הבליעל הזה!'… כה התאונן האיש, בעוד דמעותיו זולגות על לחיו…

נכמרו רחמי האנשים עליו, כי האמינו לו. אך העשיר ענה ואמר: 'כל דבריו של החיגר שקר וכזב! להיפך: אני הוא זה שריחמתי עליו והרכבתיהו על סוסי, ועכשיו הוא מבקש לגזול את סוסי ממני!'. ולבסוף אמר העשיר: 'הבה וניסע אל השופט, נגיש לפניו את משפטינו, והוא יוכיח בין שנינו!'.

ואכן, ניגשו שניהם אל השופט ושטחו בפניו כל טענותיהם, ויען השופט ויאמר אל העשיר: 'הנה דברי אמת ניכרים, ונראים דבריך כדובר אמת. אך מה אעשה ואתה בעצמך איבדת את זכותך בידיך? הלא כאשר חסת עליו והסכמת להרכיבו על סוסך – היה לך להרכיבו מאחוריך, תוך שרסן הסוס נשאר בידיך, ואז לא היה יכול לטעון שהסוס שלו! אך עתה, שהשלטת אותו עליך ונתת את הרסן בידו, ואתה ישבת מאחוריו – הרי זה מעיד שהסוס שלו, וקפחת את סוסך בידיך!'.

והנמשל: מי שמכניס מכשירים רעים לביתו, ומכניס בידו את היצר הרע לרשות היחיד שלו, ומוסר את עצמו לידיו – לא יוכל לענות דבר וחצי דבר ביום פקודה… כשיאמר: 'מה אעשה והיצר הרע גבר עלי?', יאמרו לו: 'הרי אתה עצמך הכנסת את יצר הרע לביתך והשלטת אותו עליך, ובכך הפסדת את זכותך בידיך!'.

מתוך סדרת הספרים "שיח יצחק" על הש"ס

 

גלילה לראש העמוד

הד העיר - השפלה

כל יום ב׳

הד העיר - תל אביב

כל יום ה׳

הד העיר - מרכז

כל יום ד׳

הד העיר - דרום

כל יום ג׳

דילוג לתוכן