בין קודש לחול/ טולי פיקרש:
כל מי שעוקב אחרי הטורים המתפרסמים כאן, יודע כי לא מעט מהם הוקדשו למחדלי ממשלת בנט-לפיד-עבאס. וגם למחדלים הפרטיים של ראש הממשלה. הפרות ההבטחות לבוחרים; פרשת המעון ברעננה, מפעל הזמנות הטייק-אווי המשפחתי וכול'. לצד, מי שהסכים עם הנכתב כאן, היו גם כאלה שפחות אהבו לקרוא את הדברים. "תפסיק לתקוף את בנט, ביבי היה יותר גרוע", הגיבו חלקם. עם טיעון 'כבד' כזה, באמת שאין לי הרבה מה לומר. אבל יש יהודי יקר בראשון לציון (לא ביקשתי את רשותו, לכן לא אפרסם את שמו) שכתב לי מייל מנומס,
הנה עיקרי דבריו: "הרשה נא לי להעיר/ להאיר לגבי מאמרייך . אני מבין שאתה כותב מתוך עמקי לבך ומעביר ביקורת על ראש הממשלה נפתלי בנט. זו זכותך , אבל בזמן האחרון בעיקר אני ער ומבחין בהתבטאויות של אנשים שונים אם בפוליטיקה או סתם ברשתות החברתיות. לי אישית גם יש ביקורת פעם שלילית פעם חיובית אבל אנחנו צריכים לזכור את הימים של השיסוי שהביאו בסופו של דבר לרצח ראש ממשלה. מילים כמו רוצח, המן, נוכל, חזיר וכדו' אין מקומם בשיח שלנו . אירועי יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל חייבים לנטוע בלבנו שיח של כבוד ואיפוק כי אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר. בורא עולם קבע את גורלנו יחדיו ועלינו לעשות כל מאמץ כדי לשמר את העבר, ההווה , למען העתיד של ילדינו לדורי דורות…".
לא הספקתי לענות לאיש המנומס הזה באופן פרטי, לכן אביא את התייחסותי מעל דפי העיתון. בגדול, האיש צודק. כולנו היינו רוצים שיח תרבותי, שיח מכבד, לא אלים ולא רווי השמצות. על הידרדרות השיח הפוליטי והשיח בין חברי הכנסת אין טעם לחזור. הוא אכן רדוד, שטוח, לעיתים ילדותי ובעיקר מרושע, כזה שנועד לפוגע באיש עצמו ולא באידיאולוגיה שלו, אם בכלל כזו קיימת.
השאלה שלי אם אותו יהודי כמו אחרים שהעירו לי, מפנים את אותה משאלה או אצבע מאשימה גם כלפי בנט וחבורתו. למה מה שהיה מותר לתקשורת ולפוליטיקאים בעיקר משמאל אבל לא רק לעשות לנתניהו, משפחתו והקואליציה בשנים האחרונות, אסור לעשות לממשלת בנט ? יש כאן אנשי תקשורת שהפכו את המתקפות המכוערות על נתניהו והימין בכלל ל'מפעל חיים' כולל הוצאות ספרים בכמה מהדורות. אם בנט הכריז שהוא בעט במחנה הימין כדי להקים ממשלת ריפוי, אבל בפועל, יש כאן הכל חוץ מריפוי ושינוי, למה שלא נזעק על כך ? למה שלא נבקר אותו על כל מחדל ומחדל. זכותו של פלוני לראות במעשי בנט, התנהגות אצילית הירואית כזה שתזכה אותו בפרס נובל, אבל זכותו של אלמוני לראות באותם מעשים בדיוק- מחדלים, יריקה בפרצוף הבוחרים, הפרת הבטחות סיטונית וכול'. לגבי הסגנון, תרשו לי לענות כמו ילד בגן: הוא התחיל… קחו לדוגמא, אם פרשת הזמנות האוכל של משפחת בנט. עד שראש הממשלה הבין את גודל המחדל ובעיקר את הטעות האסטרטגית בתגובה, הוא או 'מקורביו' בעיקר בחרו להטיח בוץ בקודמו. "אני לא ביבי, רעייתי לא שרה וילדיי לא יאיר'. מה בדיוק מצפים, שנמחא לו כפיים על 'בחירת המילים המדויקת'. נתניהו הוא סוג של טראומה לרבים מהשרים המרכיבים את הממשלה הזו. כמעט כל התבטאות, כל תגובה, כל התייחסות… היא קודם כל השוואה לנתניהו וממשלתו… הם אכן נבחרו על אדי הדלק והשנאה ליו"ר האופוזיציה, אבל היה מצופה שיתחילו להשתחרר מהאיש והם פשוט לא מסוגלים לעשות זאת.
זה נכון שהזיכרון של הישראלים קצר. אבל זוכרים את מחאת בלפור האלימה, המסיתה, רוויות השנאה והפרובוקציות. מה לא אמרו שם על נתניהו, שרה והימין ? איזה מציג לא הציגו שם כדי להראות את השנאה שלהם לאיש, איזו אמירה מחלחלת ומזעזעת לא נאמרה באותן הפגנות אלימות. אז זה בסדר אבל שאנחנו נבקר בחריפות את נפתלי בנט שנבחר על אדי דלק השנאה, שבוע אחרי שבוע, זה לא בסדר ??
מי בדיוק עומד מאחורי תדרוכים כאלה ואחרים נגד עמיחי שיקלי, נגד עידית סילמן, כמובן נגד נתניהו וכול ? אתם קוראים חכמים ואינטליגנטיים , נראה לי שאתם יודעים את התשובה. אם רוצים לנהל כאן ויכוח תרבותי ומכבד, מוטב שזה יחול על שני הצדדים. אם לא, נמשיך לענות להם באותה לשון ולהציג את המחדלים שבוע אחרי שבוע, במיוחד כאשר ממשלת בנט-לפיד-עבאס מוקפת ב"כת פרשנים" מאתרגת, שתעשה הכל למנוע את נפילתה והליכה לבחירות חדשות.
קרדיט תמונה: מאת Kremlin.ru, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=111918902
