נדם ליבו של ה"אדמו"ר הליטאי"

בגיל שנתיים הרב חיים קנייבסקי כבר ידע לדקלם את שמות כל המסכתות בגמרא; בהיותו בחור ישיבה צעיר נקרא למשימה מיוחדת בימי מלחמת השחרור 'לעלות לגבעה וללמוד שם גמרא'; זכה לתארים כמו 'ספר תורה מהלך' ו'שר התורה'; כל חייו העדיף להתרחק מקדמת הבמה, אבל הציבור בחר אחרת; הוא היה גדול הדור הליטאי, אבל ביתו התנהל יותר כחצר של אדמו"ר חסידי; סיפורי מופתים רבים נקשרו אליו; רבבות רבבות זכו ממנו לברכות או עצות; בגיל 94 השיב נשמתו לבורא; ביום ראשון מאות אלפים ליוו אותו למנחות עולמים, והגעגועים אל גדול הדור רק הולכים וגדלים

טולי פיקרש

אחד הספרים המפורסמים שחיבר הרב חיים קנייבסקי זצ"ל עסק בהלכות חגבים. לספרו קרא 'קרני חגבים'. מסתבר כי קיימות לא מעט סוגיות מורכבות הקשורות בחרק זה, ועל פי מה שמסופר, מין מסוים של החגב נותר בלתי פתור גם עבור גדול הדור בשביל באמת להבין את עומק העניין. והנה, באמת הימים בעוד הרב קנייבסקי שקוע בלימודו, נחת על שולחנו חרק ולא סתם חרק, אותו מין חגב שהרב ביקש לברר אודותיו פרטים. החגב נשאר על השולחן מספר רגעים, עד אשר הרב קנייבסקי סיים לראות ולבחון אותו , ואז נעלם ופרח לדרכו…

סיפור מופת כזה בדרך כלל שייך יותר לגזרת האדמו"רים החסידיים או המקובלים הספרדים. הרבה פחות למנהיג רוחני ליטאי. ואולי זה היה סוד קסמו של גדול הדור שהלך לעולמו בערב שישי האחרון וזכה להלוויה של מאות אלפים ביום ראשון השבוע. מנהיג ליטאי שכל חייו בחר לברוח מההנהגה, תלמיד חכם עצום שזכה לכינוי 'ספר תורה מהלך' הלומד גמרא בכל יום 17 שעות כבר במשך עשורים רבים ומנגד, עטוף בהילה מיסטית וסיפורי מופתים. ביתו היה עדות חיה לחיי סגפנות, הסתפקות במועט וצניעות קיצונית, מנגד מכל קצוות הקשת הדתית חרדית- חסידית, ספרדית, דתית לאומית ואפילו חילונית, רבבות הגיעו לקבל את ברכתו, לשאול לעצמו ולקבל את הכרעתו בשלל סוגיות שעמדו על הפרק.

שם המבצע שנתנה המשטרה להלווייתו של הרב בן ה- 94 הייתה "מבצע אדמו"ר. לא ברור אם מי שהחליט על שם המבצע נתן דעתו על כך שמדובר במנהיג הציבור הליטאי, אבל קלע במדויק למי שהפך ל"אדמו"ר הליטאי" הראשון. הוא לא היה ראש ישיבה, לא החזיק בשום תפקיד רשמי, לא שימש כדיין ולא כיהן כרב קהילה. כל חייו הקדיש ללימוד וברח מההנהגה ומהפוליטיקה, ועדיין הפך למנהיג רוחני נערץ ולמעשה לגדול הדור החרדי , שבחמש השנים האחרונות גם חלק את ההנהגה החרדית הליטאית עם הרב גרשון אדלשטיין (98) ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה.

הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי נולד לפני 94 שנה (ט"ו טבת התרפ"ח) בערייה פינסק בפולין לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי , המכונה ה'הסטייפלר'  ולאימו מרים, אחותו של ה'חזון איש' זצ"ל.

בהיותו בן 6 בלבד, הצליחה משפחתו לברוח מברית המועצות הקומוניסטית ולעלות לארץ ישראל. בתחילה התיישב המשפחה בשכונה 'זכרון מאיר'  בבני ברק סמוך לחזון איש שעלה  תקופה קצרה לפניהם.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'רבי עקיבא' לימים תלמוד תורה מרכז, התלמוד תורה החרדי היחיד בבני ברק .שמחת בר המצווה לנער חיים התקיימה בהיכל ישיבת 'בית יוסף', האירוע נערך בשולחן צדדי עם 'לחיים' כאשר הסדר נמשך כרגיל בישיבה. בשמחה השתתפו ה'חזון איש', הרב מפוניבז' והגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל.

בנערותו למד בישיבת 'תפארת ציון' אשר נוסדה ונוהלה תחת הכוונתו של דודו החזון איש  כבר באותם ימים התגלה בחוכמתו, בקיאותו ובעיקר התמדתו בלימוד. קשר מיוחד היה לו עם ראש הישיבה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל . למעשה, מספרים כי כבר בהיותו בן שנתיים בלבד ידע לדקלם את שמות כל 37 המסכתות בגמרא, אותן שר לו אביו כשיר ערש.

לאחר סיום לימודיו בישיבה קטנה עלה ללמוד בישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק אצל אביו שרצה ללמדו מסכת יבמות וכאשר סיימו את המסכת עבר ללמוד בישיבה המפורסמת לומז'ה בפתח תקווה עם חברות תלמידי חכמים וגאונים בתורה. בכל תחנות חייו בישיבות השונות אליהם הגיע ללמוד, בלטה במיוחד התמדתו ושקדנותו בלימוד התורה. בזמן מלחמת השחרור שלחו את בחורי ישיבת לומז'ה להגן על יישובי הדרום. הם יצאו מצוידים במקלות ואבים. את הרב חיים שלח ראש הישיבה ל'תפקיד מיוחד': "לשבת על הגבעה וללמוד". וכך אכן היה. הרב עלה לגבעה ולמד שם עד שוך הקרבות.

באחד ההספדים שנכתבו השבוע אודות הרב קנייבסקי, נכתב כך: "..גם הוותיקים והמבוגרים שבין הלומדים התקשו לזכור מתי ראו, אם בכלל, התמדה ושקידה שכזו. הוא השים לילות כימים ומבלי לאבד אפילו רגע קל מזמנו היה הוגה בתורה ללא הרף והפסק. כל רגע ורגע היה מחושב ומנוצל עד תום ללימוד התורה מתוך עמל בלתי מתפשר. כמו כן העידו כל מכיריו מאותם ימים על יראתו הקודמת לחוכמתו. חותם של יראת שמים היה על פניו הטהורות וכל הליכותיו היוו סמל ודוגמה להנהגתו של בן תורה ובן עליה אמיתי. תפילותיו הזכות הצטיינו בדבקות עצומה וברצינות בלתי רגילה. תפילתו הייתה המחשה מוחשית מאין כמותה למושג 'עומד לפני קונו' כאשר כל הסובבים רואים עין בעין את דבקותו העילאית כל אימת שעמד בתפילה".

קשר יחיד ומיוחד נקשר בין הרב קנייבסקי לראש ישיבת פוניבז' ומנהיגה הרוחני של דגל התורה הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל. מספרים כי כאשר אביו של הרב קנייבסקי ה'סטייפלר' נפטר בליל שבת, אמר הבן למי ששהו לצדו: "אשרינו שיש לנו את מי לשאול את הרב שך", למרות שכל חייו ברח מהפוליטיקה, נענה לבקשת הרב שך ז"ל והגיע לכינוס של הנהגת 'דגל התורה'.

נישואיו עם בת שבע, בתו הבכורה של פוסק הדור הרב אלישיב זצ"ל, חיברה למעשה בין שניים מהבתים היותר מפוארים ברחוב החרדי.

שליטתו בכל חלקי התורה הייתה מוחלטת על כל פרטיה ודקדוקיה. היה בקיא בראשונים ובאחרונים, במדרשים כולל הנדירים ביותר. בקיאותו הנדירה בשילוב עם הבנתו המעמיקה הפכו אותו ליחיד בדורו . כל מחבר ספר או מלקט בתר ליקוטי ידע כי עליו לרשום את כל המקורות אותם הוא מחפש, להגיע לבית הרב קנייבסקי והוא יענה לו מיד ויציין לו היכן נמצא כל אחד ואחד מהמקורות שהוא.

כאמור, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל היה גדול התורה החרדי, אבל שונה מאוד ממנהיגים קודמים של הזרם הליטאי. בין שלל התארים שהודבקו לו, זכה הרב קנייבסקי זצ"ל לתארים 'מרן שר התורה' או 'ספר תורה מהלך'. למרות בקיאותו העצומה בספרות התורנית ככולה, הוא פחות עסק בהוראה או פסיקה ויותר בענייני קבלה ומיסטיקה. אין ספור סיפור קבלה וסיפורי מופתים נשזרו סביב וסביב ביתו, שאמנם מראהו החיצוני הסגפני משהו, דמה לבתים של גדולי הדור הליטאים, אבל התכונה סביב הבית, ההמתנה מחוץ למפתן הדלת של אלפים רבים כל שעות היממה, מכל גווני הקשת הדתית והחרדית, הזכירה יותר בתים של אדמו"רים או מקובלים. דוגמא להתנהלותו הלא אופיינית ל'פוסק ליטאי', סיפק הרב יצחק זילברשטיין גיסו של הרב ורבה של רמת אלחנן. בערב שבת אחד, סיפר הרב זילברשטיין הוא למד בחברותא עם הרב קנייבסקי. לפתע הגיע עליהם מידע על שידוך שהיה עשוי להתאים עבור בחור יתום. הימים היו ימי החורף  הקצרים בהן נכנסת השבת בשעה מוקדמת ביותר. מיד לאחר הלימוד התפלל הרב קנייבסקי מנחה ולאחריה הלך בעצמו לבית האלמנה כדי להציע לבנה היתום את השידוך המדובר. בני הבית, הוסיף לספר הרב זילברשטיין לא ידעו את נפשם מתדהמה כשעל מפתן הבית נראתה דמות של גדול הדור שהטריח עצמו לביתם שעה קלה לפני שבת וקיים בעצמו 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".

סיפורי מופתים , ברכות עצות וסגולות נקשרו גם בשמה של רעייתו המנוחה הרבנית בת שבע. במשך שנים  קיבלו השניים, בנפרד, בביתם הצנוע ברח' רשב"ם 24 , מאות גברים ונשים מדי יום, העניקו להם ברכה, עצה או סגולה בדוקה. גם היחסים בין בני הזוג היו שם נרדף לכבוד הדדי. מספרים כי מדי יום היו הרב והרבנית אוכלים יחדיו ארוחת צהריים. הרב לא היה מתחיל לאכול לפני שהרבנית תגיע לשולחן, ואם הייתה מאחרת בדקה או יותר, מיד היה תופס את ספר הגמרא ולומד עד שהיא תופיע.

אפשר לומר כי ההנהגה הציבורית סוג של נכפתה עליו או הגיעה אליו במקרה. פעם אחר פעם ויתר מנו של ה'סטייפלר' על הזדמנויות שונות לקבל את מושכות ההנהגה. הוא אפילו סירב בעקשנות לשמש כחבר מועצת גדולי התורה. בגלל קרבתו לרב שך זצ"ל הוא נמנה עם מייסדי תנועת 'דגל התורה' הליטאית בסוף שנות ה- 80, הופיע עם הרב שך בכנסים של המפלגה, אבל המשיך לברוח מעיסוק בהנהגת הציבור ומהפוליטיקה הפנים חרדית. למעשה, עם פטירתו חמו הרב אלישיב זצ"ל, כאשר פרצה מחלוקת בזרם הליטאי, נדרש הרב חיים לנושאים מעין אלו. עם פטירתו של הרב שטיינמן (שהיה מחותנו), בו תמך בשנות הנהגתו ובסיס את מעמדו כיורשו של הרב אלישיב, לפני כחמש שנים, נכנס באופן מוחלט לתפקיד ההנהגה. למעשה, הייתה זו הנהגה דו ראשית. הרב גרשון אדלשטיין בן ה- 98, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה ולצידו הרב חיים קניבסקי, שלמעשה הציבור הוא ש'הכתיר' אותו לתפקיד. למעשה, כעת הרב אדלשטיין  הופך למנהיג הבכיר של הציבור הליטאי והחרדי בכלל.

בתקופת הקורונה, בעיקר בימי ראשיתה, הרב קנייבסקי וביתו עמדו במוקד סערה ציבורית במיוחד בציבור ובתקשורת החילונית. זאת, לאחר שהתפרסם כי הרב חיים הורה לפתיחת ה'חיידרים' והישיבות במגר החרדי, בעוד מערכת החינוך הכללית מושבתת. בהמשך דווקא נרשם יותר שיתוף פעולה בין בית הרב לממסד ולמשרד הבריאות בכל הקשור להגברת המודעות לשמירה על ההנחיות וגם לעידוד ההתחסנות. הרב חיים, שבעצמו נדבק בקורונה באורח קל, קרא לקיים מנייני תפילה בשטחים הפתוחים ואף להימנע מאירוח בחג הסוכות ממי שלא קרובי משפחה מדרגה ראשונה. השיא היה כאשר הרב קבע כי חובה על הילדים להתחסן נגד הקורונה ושלא לאפשר למורות ומורים שלא התחסנו להגיע לתלמודי התורה ובתי הספר. הנחיה זו הביאה למסע הטרדות  ואיומים על בני ביתו של הרב, שזכו לכינויים מזעזעים. מנגד, ראשי משרד הבריאות והפרוייקטורים השונים של הקורונה העריכו והודו לו על עמדתו הנחרצת בכל הקשור לחיסונים. פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב'כללית' וראש קבינט המומחים ב'מגן ישראל' סיפר השבוע כי נפגש עם הרב מספר פעמים בתקופת הקורונה. "זכיתי לבקש את עצמו ותמיכתו בנקודות ציון קריטיות בשנתיים האחרונות. חוויתי מקרוב את הניגוד העצום שבין חוכמתו העמוקה והשפעתו הבכירה על קהלים עצומים, למול צניעותו והפשטות המוחלטת שבהן חי".

והיה עוד סיפור אחד שקשור בקורונה. הח"כ לשעבר ניסים ואטורי (ליכוד) כיהן במספר מספר חודשים כחבר כנסת , בין החודשים דצמבר 20 לאפריל 21. במהלך חודש טבת אשתקד, נפלה בחלקו של הח"כ הטרי הזכות להיפגש עם שר התורה. "הגעתי אליו בשליחות מיוחדת. באותם ימים חברי ח"כ דוד ביטן נדבק בקורונה והיה במצב קשה, מאושפז בבית החולים תל השומר. הוא התקשה לנשום והיה חשש אמיתי לחייו. החלטתו להגיע להתייעצות ולקבל ברכה ממרן הרב קנייבסקי. הרב הקשיב לנו ופסק מיד- תוסיפו לו שם או חיים או חי !". מבית הרב נסעתי מיד לרעייתו של דוד. מיד כששמעה את פסיקת הרב אמרה לי נעשה כדבריו . הוחלט להוסיף לו את השם חי. מיד חזרנו על הרב, נכדו ינקי ישב איתנו. היינו כמה מבכירי הליכוד בחדר. הנכד אמר לרב כי 'ח"כ ניסים ואטורי הגיע'. ישבתי ליד שר התורה, הוא נתן בי מבט חודר שלא צריך היה לומר יותר מדי, נו ? שאל, ואני אמרתי לו חי. מיד אחר כך הרב בירך את 'דוד חי בן מרגלית…" בחסדי השם, מאותה ברכה, אכן מצבו של ח"כ ביטן הלך והשתפר עד שהוא יצא מכלל סכנה והחלים לגמרי. לי אין ספק כי ההחלמה והיציאה מהמצב הקשה הייתה  בעיקר בזכות אותה עצה וברכה שהעניק גדול הדור ושר התורה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל".