ממלכת חב"ד בעיר הגדולה

בדרך כלל הם עולים לכותרות כאשר מישהו מחליט לקדם תעמולה אנטי דתית, אבל ביום יום שלוחי ופעילי חב"ד בעיר הגדולה עושים עבודת קודש, שאהודה מאוד על רבים מהתושבים, חלקם הגדול לא נמנה על שומרי המצוות * על המלאכה הזו מנצח שליח הרבי לעיר הגדולה הרב יוסף גערליצקי, שהתחיל כשליח בודד וכיום ה'צבא' שלו מונה כבר יותר מ -70 שלוחים הפרוסים בכל רחבי העיר

טולי פיקרש

ר.פ. (השם המלא שומר במערכת) תושבת צפון תל אביב הייתה מודאגת בערב ראש השנה האחרון. הגיל עושה את שלו, היא כבר לא יכולה להתנייד לבדה ומאז נפטר בעלה לפני קצת יותר משנתיים, אין כבר מי שילווה וילך איתה לבית הכנסת לשמוע את קול השופר. בני משפחתה החליטו לפנות לשלוחי חב"ד באזור מגוריה. הם השאירו הודעה במענה הקולי עם פרטים כמו כתובת וקומת מגורים והביעו תקווה שיימצא שליח מצווה שיגיע לביתה של ר' לפחות ביום אחד משני ימי ראש השנה ויאפשר להם לקיים את מצוות שמיעת השופר. ליתר ביטחון, אחד מילדיה גם השאיר אותה במשרדו של הרב יוסף גערליצקי, השליח הראשי של הרבי מליובאוויטש בתל אביב יפו. מה קרה בפועל אתם שואלים? אז ככה. בשעת הצהריים, דפק על דלת ביתה של ר' בקומה ה- 3 בבניין מגורים בן 4 קומות בחור צעיר ונמרץ. "שנה טובה, את ר' ? שלחו אותי לתקוע אצלך בשופר", ר' מאוד התרגשה ושמחה על שזכתה לשמוע קול שופר. "אתה תגיע גם מחר ?" , תהתה, "כן בע"ה, הבטיח השליח. לא חלפה חצי שעה ושוב דפיקות על דלת ביתה. "מי זה יכול להיות", חשבה לעצמה. היא פתחה את הדלת והפעם עמדו 2 שלוחים . "הרב גערליצקי שלח אותנו לתקוע בשופר". ר' הודתה להם ואמרה כי שליח אחר כבר היה בביתה והשמיע בפניה את קול השופר. 2 השלוחים איחלו לה הרבה בריאות ושנה טובה במיוחד והמשיכו בדרכם לקיים עוד 'תקיעות פרטיות' בביתם של אנשים שלא יכלו לצאת מהבית בימי החג.

בסה"כ, על פי נתוני חב"ד תל אביב, בראש השנה האחרון זכו למעלה מ- 32,000 אנשים, נשים וטף לשמוע קולשופר באחד מ- 150 המוקדים שהיו פרוסים בכל רחבי העיר והשכונות.

ספק עם שמעתם על הנתון הזה או על סיפורה של ר' באחד מכלי התקשורת המרכזיים במדינה. בדרך כלל, שמה של תנועת חב"ד מגיע, שלא באשמתה, לכותרות, רק כאשר מתקיים איזה קמפיין אנטי דתי או אפילו אנטי יהודי במרחב העיר הגדולה. פעם זו עמותה שכואב לה לראות דוכן הנחת תפילין של חב"ד והיא ממהרת לזעוק את קמפיין ה'כפייה הדתית' , במקרה אחר תושב באחת השכונות המזוהות עם הציבור החילוני, יוצא ל'קרב' נגד פתיחת בית כנסת או מרכז פעילות בליבה של שכונתו ועוד ועוד.

אבל בפועל, הרחק מזרקורי הפרסום ולמרות רעשי רקע כאלה ואחרים, הפעילות של חב"ד בתל אביב רק הולכת וגדלה. יש לה נציגות אפילו באוניברסיטת תל אביב, שלפחות תקשורתית מזוהה עם 'מעוזי השמאל'.

כל מי שקצת מכיר ועוקב אחר הפעילות של חב"ד תל אביב בראשות השליח הראשי הרב יוסף גערליצקי, יודע כי מדובר ב'ממלכת חב"ד בעיר הגדולה'. לא פחות מ- 72 !! שלוחים פועלים בכל רחבי העיר והשכונות, כולל במעוזי החילונים בצפון העיר, כמו שכונות כוכב הצפון, תוכנית ל', רמת אביב ועוד, במסגרת 51 בתי חב"ד. אגב, עם השנים, רבים מאותם 'חילונים' שיצאו נגד הפעילות, כיום כבר נמנים עם ידידי ותומכי חב"ד.

בסה"כ יש כיום, כאמור, 51 בתי חב"ד ולמעלה מ- 70 שלוחים בכל השכונות המרכזיות: בבלי, רמת אביב, תוכנית ל', קריית שלום, נחלת יצחק, כוכב הצפון, נווה אליעזר, הדר יוסף, אזורי חן, התחנה המרכזית החדשה, שכונת התקווה ויד אליהו. בכל ערב שבת מחולקים במרחב העיר למעלה מאלף פמוטים- וזה רק חלק קטן מהפעילות.

לדברי הרב גערליצקי, לפעילי חב"ד מגיעות בקשות של אנשים לסיוע באוכל או בשכר דירה. פרויקט חברתי- רווחתי נוסף שייסדו הוא 'מועדון 13'- עריכת אירועי בר מצווה לילדי העיר, בהם גם נפגעי טרור.

בסביבתו של הרב גערליצקי נזכרים בקבלת הפנים לה זכה הרב בימים הראשונים לשליחותו בתל אביב. "מישהו מהשכנים צעק אז: 'מה זה פה? אתם רוצים לעשות את תל אביב בני ברק? תלכו לבני ברק…", נזכר אותו מקורב ומוסיף כי "רצה הגורל ובאחד מאירועי ההתרמה שנערכו מספר שנים מאוחר יותר במלון הילטון, אחד המוזמנים היה לא אחר מאותו שכן שצעק את שצעק.. ופתאום, הפך לאחד התומכים  הנלהבים של חב"ד"…

כאמור, לא הכל הלך חלק מהימים הראשונים של השליח הצעיר בתל אביב ועד לאימפריה שהרב גערליצקי מנהל כיום.

אחת השכונות שכניסתו של השליח לוותה במאבק לא פשוט מצד חלק מהתושבים היא שכונת כוכב הצפון בעיר. שם הגיעה הסוגייה לפני מספר שנים עד לבית המשפט. חלק מהתושבים התנגדו לכוונתו של השליח לפתוח

בית כנסת בדירתו. אחרים היו בעד. המאבק הגיעה לכותרות, כאשר תושבים שהתנגדו לפתיחת בתי הכנסת טענו כי השכונה מתנהלת באווירה חופשית וחילונית, ופעילות של חב"ד, גם אם לא מדובר בכפיה, במרחב ובתנאים שהתר

גלו לחיות בו, מפריעה להם. לעומת זאת, היו גם תושבי שכונה, כאלה המגדירים עצמם 'מסורתיים', שלא ראו בפעילות של חב"ד משום כפייה או כל בעיה אחרת. "הרי הם מציעים לך להגיע לפעילות מקרבת, לחבר אותך לשורשים של העם היהודי בחגים ובשבתות, מה בדיוק רע בזה? איך זה בדיוק פוגע ב'צביון' של השכונה? אם אתה לא רוצה, אל תבוא", צוטטה באחת הכתבות שהתפרסמו, תושבת שצידדה בשליח של חב"ד.

מאבק נוסף שהגיע לכותרת הייתה יוזמה גזענית של מספר תושבים חילונים בשכונת צהלה בצפון העיר,  להחרים בעלי נכסים ומתווכים שישכירו או ימכרו דירות למשפחות חב"דיות בשכונה. בכתבה שפורסמה אז בחדשות 2, נשאל אחד היוזמים האם לערבים הם כן יסכימו להשכיר דירות בשכונה, והוא ענה בחיוב, "כי הם לא באים לשנות את אופי השכונה".

עו"ד כנרת בראשי, חילונית, תושבת שכונת המשתלה (צהלה) בתל אביב התראיינה אז לערוץ 20 ותקפה את מובילי היוזמה. "יושבים חבורה של אנשים שלא מבינים בכלל מה זה חב"ד, מאשימים אותם שמחר הם יקרעו לילדה שלהם את הגופייה, מאשימים אותם שמחר הם ירצו מקוואות כי הרי בצהלה מותר רק בריכות פרטיות, בתי כנסת זה ממש אוי ואבוי. אתה שומע את זה ומזדעזע. בדיוק באותה צורה דיברו ליהודי גרמניה לפני שנים. הבורות גרמה להם לשנאה כזו תהומית. הגזענות הזו היא הרסנית לחברה שלנו. אלה לא ערכים שאנו רוצים לחנך את ילדינו", דיברנו בזמנו עו"ד בראשי.

בסופו של דבר, בעקבות הרעש התקשורתי, היוזמה ירדה מסדר היום, אבל יוזמיה הדגישו אז כי "אבל נמשיך לפעול נגד ניסיונות אפשריים לשינוי הצביון החילוני של השכונה…".

גם הפעילות של חב"ד באוניברסיטת תל אביב, ממעוזי השמאל החילוני, היא לא עניין של מה בכך. גם כאן כניסתו של השליח, הרב שייע, ופעילותו לוו באתגרים וצליחת מכשולים, אך הרוח החב"דית ניצחה וכיום רבים מהסטודנטים, ישראלים וי

הודים מהתפוצות, רובם המכריע חילונים, נהנים מפעילות מגוונות סביב מעגל השנה היהודי, כמו תקיעות שופר בראש השנה, קריאת מגילה בפורים, קידוש וסעודות שבת בבית הרב, עם אוכל כיד המלך והרבה שירים וסיפורים, והכל בסבר פנים ובדרכי נועם ורחוק מאוד מ"הדתה או כפייה". מצאנו תיאור של סטודנטית, בכתבה שהופיעה לפני מספר שנים על פעילות חב"ד באוניברסיטת תל אביב. "חוץ מסעודות שבת, יש נסיעות לירושלים לסליחות, יש 'על האש', יש ריקודים בשמחת תורה, יש שיעורי תורה באוניברסיטה. באופן כללי הבית של הרב תמיד פתוח לכולם ומאיר פנים לכל אדם, יהודי ולא יהודי. הרבנים, עימה אני מתייעצת גם בנושאים אישיים, מקיימת ערבי הפרשת חלה. הרב והרבנית הם אנשים מאוד לבביים ופשוט כיף לבוא לבית שלהם, באמת אנשים מדהימים. לפעמים אנחנו מוותרים על אירוח אצל חברים והולכים לרב במקום… הסטודנטים מאוד אוהבים ללכת לרב, רובם המוחלט הם חילונים שמגיעים לרב ברכב או עם פלאפון במצב רטט. יש שבתות שכבר אין מקום בבית של הרב- ופותחים עוד שולחן. הסטודנטים מחכים לימי שישי, לפעילות בפורים ולקריאת המגילה. מה שמיוחד ברב שהוא לא מחזיר בתשובה ולא כופה דבר, הוא מדבר על שמחה, על החיים, על מוסר ודרך ארץ, קירוב לבבות אמיתית. אני נשואה לחילוני והרב תמיד אומר לי שבעלי אתרוג מובחר. זה כיף לקבל כזה פידבק חיובי, כי הרב לא רואה מולו חילוני או דתי, הרב רואה מולו בן אדם, ולכן הסטודנטים אוהבים אותו". מנגד, אותה סטודנטית ידעה לספר בכתבה שיש גם סטודנטים שמגלים התנגדות וטוענים ש"יש פה אפקט של הדתה… למשל, הסירוב לבניית סוכה בחג הסוכות לטובת הסטודנטים שהיו מעוניינים בכך..".

מי שפחות מתרגשים מכל המולה כזו שנוצרת סביב פעילותם, הם השלוחים עצמם. הרב גערליצקי ומקורביו יודעים לספר שלא אחד ולא שניים, אלא רבים מאלה שהתנגדו בתחילת הדרך, הופכים ידידים וחברים קרובים של תנועת חב"ד בהמשך..

אגב, לא רק תושבים 'רגילים' שינו דעתם על פעילות חב"ד בעיר אחרי שהכירו אותה מקרוב. גם ראשי העיר בעבר הופתעו והפכו לידידים. קבלת פנים צוננת למדי חיכתה לרב גערליצקי עם תחילת שליחותו לפני שנים, מצד ראש העיר דאז שלמה להט (ציץ'). לאחר שערכו ביניהם היכרות, התעניין להט לכמה זמן הוא הגיע. "מתי אתה כבר הולך ?", שאל ציץ' בדוגריות האופיינית לו. הרב גערליצקי לא התרגש והשיב לו: "אדוני ראש העיר, אני אהיה האחרון לסגור את החשמל בתל אביב".

לפני מספר שנים, בערב הוקרה שהתקיים במלאת 25 שנים לפעילות חב"ד בתל אביב, הוקרנו על מסך גדול ברכותיהם של אישים שונים בתל אביב, ביניהם גם ראשי העיר לשעבר שלמה להט ז"ל ורוני מילוא. הפעם הברכות כבר נשמעו אחרת. להט אמר, בין השאר, על הרב: "הוא באמת איש נפלא ואני זוכר כשהוא הגיע לכאן כאדם צעיר מאוד בשביל להקים את תנועת חב"ד. אנחנו בידידות רבה, נוצרה בינינו כימיה והבנה כי ראיתי בו באמת דמות של אדם מאמין, חרדי, דתי אבל במובן הטוב ביותר של המילה, מכיוון שהוא באישיותו מצליח לקרב נוער שהוא חילוני או נוער שלא מכיר את כל הרקע הזה. הלוואי והיו לנו רבים כמותו, לדעתי היינו נראים הרבה יותר טוב".

גם לעמיתו ראש העיר לשעבר, רוני מילוא, היו רק מילים חמות להרעיף על הרב גערליצקי. "היכולת שלי לעבוד עם הרב גערליצקי בשיתוף פעולה מלא ובהבנה מלאה, ופשוט להתקבל מצד אחד בחמימות רבה על ידי חסידי חב"ד ועל ידי הרב גערליצקי, ומצד שני לקרב את הציבור החילוני והדתי בעיר בצורה טובה, אני חושב שזאת התרומה החשובה ביותר של הרב גערליצקי ושל חסידות חב"ד בתל אביב".

קשר חם מאוד נוצר גם בין הרב גערליצקי לבין ראש העיר הנוכחי רון חולדאי שמשתתף אישית בחגיגות של חב"ד בעיר ותומך בפעילות של חב"ד עם בני הנוער ולא פעם התבטא שהוא מעריך מאוד את עבודתם של השלוחים הפועלים רחבי העיר תל אביב-יפו לקירוב לבבות בין כל תושבי העיר.