מלחמת השבת' (שוב) יצאה לדרך

שרת התחבורה מבקשת לקדם תחבורה ציבורית בשבת * היא הצטרפה לראש עיריית תל אביב יפו שטען כי "הרכבת הקלה צריכה לפעול גם בשבת" * הסוגייה הבוערת שחזרה לכותרות בעיקר הזכירה לכולם כי 'מלחמות השבת' שליוו את מדינת ישראל מאז ימי ראשיתה לא תמו * הוותיקים זוכרים כיצד בתל אביב, למשל, יצאו המונים להפגין נגד פתיחת בתי קולנוע בשבת * רק דבר אחד צריכים כולם לזכור- יום מנוחה שבועי הוא זכות סוציאלית חברתית, לא דתית חרדית
טולי פיקרש

‎התוכנית של שרת התחבורה כמו גם התבטאות אחת של ראש עיריית תל אביב לצד החלטה אחרת שקיבלה מועצת עיריית תל אביב, מלמדים כנראה על פרק חדש ב'מלחמת השבת' שיצאה כבר לדרך, גם אם לא באופן רשמי.

‎שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מירב מיכאלי, מבקשת לקדם בימים אלה הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. "תמו ימי המצור בסוף השבוע במדינת ישראל", הכריזה מיכאלי, כיאה ל'מלחמה' שעומדת בפתח…ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, צוטט לאחרונה ב'ידיעות אחרונות' כי הרכבת הקלה צריכה לפעול גם בשבת. "פרויקט של 18 מיליארד שקל, בוודאי שצריך לאפשר לנוסעיו להשתמש בו בכל ימות השבוע, אין פה שום ספק שזה הכרחי", צוטט חולדאי בציינו כי "הרכבת הקלה צריכה להיחשב כ'מעלית שבת אופקית' שעוצרת בכל תחנה".
‎במקביל, מועצת עיריית תל אביב החליטה ברוב של 17 תומכים מול 6 מתנגדים על הגדלת מכסת בתי העסק הפתוחים בשבת מ- 164 ל- 273, תוספת של 107 היתרים, כך פורסם באתר 'ניוז 1'.

‎לא ברור אם מי שתומכים בתוכנית של מיכאלי או בדבריו של חולדאי או בהחלטה שקיבלה מועצת עיריית תל אביב לוקחים בחשבון גם ערכים חברתיים וסוציאליים כמו 'הזכות לנוח בשבת', אבל על דבר אחד אין ספק. 'מלחמות השבת' היו ולצערנו גם יהיו. אם תרצו, 'מלחמת השבת' של 2021 כבר יצאה לדרך.

‎למעשה 'מלחמות השבת' , עד כמה שזה עצוב לומר זאת, מלוות את מדינת ישראל מימי ראשיתה. הרבה לפני לפיד, בנט, ליברמן, מיכאלי, נתניהו ואחרים, מלחמות השבת ליוו אותנו. האמת, אם בכל זאת מחפשים 'נקודת אור' במציאות העגומה הזו, אפשר לומר ש'מלחמות השבת' של ימינו, מחווירות לעומת מלחמות העבר.

‎אז איך הכל התחיל ? הימים היו ימי שנות החמישים, המדינה הצעירה הייתה נתונה ב'מלחמת תרבות', מי ייתן את הטון- הפן החילוני או הפן הדתי.
‎קיבוצניקים חילוניים מאזור ירושלים- צובה, הראל, קריית ענבים, נווה אילן ועוד נוהגים היו להביא חלב במשאיות, בעצם יום השבת, למחלבת 'תנובה' ברחוב יחזקאל בירושלים. המחלבה שכנה בסמיכות ו'נגעה' בגדר של ישיבת 'חברון' המפורסמת.

‎שבת אחת הוכרזה כוננת בקרב היהדות הדתית בעיר, בעקבות מידע שהגיע אליהם, לפיו הקיבוצניקים גמרו אומר להכות באלות את ה'אדוקים'. תלמידי ישיבת 'חברון' הלכו לראש הישיבה דאז הרב יחזקאל סרנא זצ"ל, עדכנו אותו במידע שהגיע ושאלו כיצד עליהם לנהוג. ראש הישיבה בעצה אחת עם מנהיגי הציבור החרדי, החליט להתכונן למאבק במלוא העוצמה. ואכן, בישיבה הוכנו 'כלי נשק' שכללו- נבוטים, אלות, כלי ברזל וציוד רב של 'עזרה ראשונה'. בין תלמידי 'חברון' באותם ימים בלט בחור בשם אברהם רביץ ז"ל, לימים ח"כ בולט מטעם סיעת 'דגל התורה', שבנוסף לחבריו החליט 'לעשות מעשה'. הבחור רביץ לבש באותה שבת- מכנסי חאקי קצרים, נעל סנדלים וחבש כובע 'טמבל' לראשו והפך, לשעה קלה, לעוד קיבוצניק. הלך רביץ הקיבוצניק 'לחבריו' וביקש ל"סייע להם להכות את הדוסים', ואכן התברר לו כי הם מתכוונים לקרב נגד 'הפגיעה בחיים החילוניים'.

‎אנשים שהשתתפו באותה שבת עגומה כינו אותה 'שבת שחורה'. הקיבוצניקים באו להכות אך מצאו את החרדים מוכנים להשיב מלחמה. ה"קרב" התנהל ב'כיכר השבת' בבירה, וכולם קיבלו והרביצו מכות. לימים המפגש האלים בכיכר השבת הוכתר על ידי החרדים כ'פרק מרכזי' במאבקם נגד חילולי השבת, שהביא בהמשך לסגירת הכיכר המפורסמת בשבתות וחגים, והפיכתה למעין סמל של נחישות ומקום להפגנות ועצרות מחאה מרכזיות. "המחאה בימים ההם הייתה מסירות נפש ממש של שומרי השבת", נזכרו מי שנטלו בהן חלק. כך למשל הרב עמרם בלוי  ז"ל, מנהיג הפלג הקיצוני נטורי קרתא, היה נוהג ללכת עם 300 מאנשיו כל שבת לקולנוע 'אדיסון', מכניס את ראשו לקופת הכרטיסים תוך שהוא מביע מחאה קולנית, מקבל מכות ודחיפות אך לא עוזב. הרבי מבריסק, הרב יוסף זאב סולובייצ'יק זצ"ל שכונה 'רבי וולווה' אמר בשעתו לארבעת בניו לצעוד לעבר משטרת ירושלים, להיכנס לתוכה ולהביע מחאה על חילול השבת ואז לחזור הביתה..

‎גם תל אביב , העיר העברית הראשונה ומי שכיום מכונה 'בירת התרבות' או 'בירת החילוניות' ידעה בתולדותיה מאבקים רבים וקשים למען השבת. זכורה , למשל, הפגנת הענק בליל השבת מול קולנוע 'אלנבי'. מול השוטרים הרבים ניצבו אז רבני העיר, זקנים וצעירים, וסילוני המים שהותזו לעברם- לא הצליחו להבריח אותם. בין המפגינים בלטה אז דמותו של הרב ישראל מאיר לאו- לימים רבה הראשי של תל אביב, הרב הראשי לישראל ושוב רבה של תל אביב.

‎מוקד ההפגנות בתל אביב היו כנגד פתיחת בתי קולנוע בעיר. אך ראו זה פלא- אף לא קולנוע אחד שרד. כולם נסגרו והפכו לבית עסק או בתי מגורים. כך קולנוע 'תכלת', קולנוע 'בן יהודה', 'אלנבי', קולנוע 'דקל' בשכונת בבלי בצפון העיר, כך גם 'בית העם' וקולנוע 'מקסים'. כולם נסגרו. "השבת ניצחה" יאמרו מי שנאבקו למען הפרהסיה וקדושת השבת בעיר העברית הראשונה.
‎אולי במקרה של אותם בתי קולנוע אכן ה'שבת ניצחה' אבל המערכה לא תמה, להיפך. כל דור ומלחמות השבת שלו. בעשור האחרון עיקר המאבק נסב סביב פתיחת מרכולים, מינימרקטים ופיצוציות. למאבק על הפרהסיה של השבת נלווה הפעם גם טיעון כבד משקל כמו פגיעה בזכויות הפרט, רמיסת זכויות עובדים, חוק שעות עבודה ומנוחה. אלא שמנגד, מתייצבים ה'נאורים' שיוצאים למלחמה 'נגד הכפייה הדתית'…

‎היה זה גדעון סער, כיום שר המשפטים ואחד המרכיבים המרכזיים ב'ממשלת השינוי' שבשנת 2014 בהיותו שר הפנים קיבל החלטה לסגור מרכולים וחנויות מסחר בשבת בתל אביב, מה שהוביל לעימות חזיתי מול ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. סער, שומר שבת בעצמו, התבטא אז בחריפות נגד פתיחת המרכולים בשבת. "האם המורשת והזהות לא שייכת לכולם ? אני צריך להבין שהשבת שייכת רק לחרדים ? אני שומע שהערך של השבת זה להיות  PM-AM , זה ציפור הנפש ?.. השבת היא רק של הדתיים ? או השבת היא זהות ותודעה, בווינה שבאוסטריה קשה למצוא משהו פתוח בשבת, וזה לא נחשב לכפייה דתית..", קבע אז שר הפנים גדעון סער. בעלי אינטרסים הפכו את המאבק על יום השבת למאבק דתי, למלחמה בין ה'נאורים' ל'חשוכים'. הייתה זו דווקא חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' שבזמנו השמיעה קולה בעקביות נגד פעילות אותן רשתות בשבת, בניגוד לחוק. "הזכות לנוח בשבת היא זכות מוקנית. זו המתנה הגדולה ביותר שנתנה היהדות לעולם. כיום הזכות הזו נשללת מעובדי הרשתות הגדולות  (ואולי בקרוב גם מעובדי הרכבת הקלה בגוש דן…). אם זה היה קורה בחו"ל היינו זועקים אנטישמיות", התבטאה אז יחימוביץ.

‎כבר לפני כעשור פרסמה מועצת יח"ד שליד בית הנשיא סקר, שממצאיו לימדו כבר אז עד כמה השבת במדינת היהודית הפכה למרמס, בידי בעלי עסקים הפתוחים בשבת, הזוכים ל'גיבוי' של פוליטיקאים מקומיים וארציים. אותו מחקר, שנערך בזמנו על ידי מכון מחקר 'גוטמן', אומתו בסקר נוסף שקיימה מאוחר יותר , מועצת יח"ד . על פי הנתונים דאז (כיום המספרים גבוהים בהרבה), 18 אחוז מהשכירים בישראל עובדים בשבת. מדובר בכ- 324 אלף עובדים מתוך כמיליון ו- 800 אלף עובדים שכירים. על פי נתון אחר, בשבת עובדים כ- 18.9 אחוז מהשכירים במשק, 345 אלף איש, לפחות פעם אחת בחודש בשבת. נתונים נוספים, לפי אותו סקר: 16 אחוז מהעובדים בשבת, כ- 60 אלף איש, עובדים 7 ימים בשבוע, ללא יום מנוחה. מחצית מהם עובדים בכל השבתות בחודש; מספר שעות העובדה של העובדים בשבת הוא 50 בשבוע לעומת 39 בשבוע של אלה שאינם עובדים בשבת; כ- 37 אחוז מהעובדים בשבת הם במגזר הציבורי. באותו סקר הופיעו עוד נתונים רבים, סביר להניח שכיום , כאמור, המספרים גדולים בהרבה, אבל דבר אחד לא השתנה: המאבק על השבת הוא לא בין חרדים לחילונים, אלא בראש ובראשונה- מאבק חברתי סוציאלי.

‎בשנים האחרונות פורסמו בתקשורת הדתית בעיקר, מקרים רבים של עובדים דתיים, שלא התקבלו למקום עבודה או הופלו, רק משום היותם שומרי שבת. על רקע חילולי השבת ההמוניים במקומות העבודה, אומר לנו עסקן דתי כי "להיות היום שומר שבת במדינת ישראל, זה במקרים מסוימים ובענפי עבודה מסוימים, להיות עובד סוג ב', או לא לעבוד בכלל. לא רבים יודעים , אבל לאדם פרטי אסור לעבוד גם בתוך ביתו בשבת, אם הדבר מפריע את מנוחת השכנים (למשל לקדוח במקדחה חשמלית רועשת..). אפילו בתחום הבידור האפלייה קיימת. קחו, למשל, תוכניות כמו X פקטור לאירווזיון או קודמתה ה'כוכב הבא' לאירוויזיון. למי שלא בקיא בתחום, תחרות השירים האירופית , האירוויזיון, מתקיימת באופן קבוע ביום שבת, כאשר חזרות גנרליות מתקיימות לכל אורך השבת. זה אומר שזמרים דתיים, מוכשרים ככל שיהיו, לא יכולים אף פעם לגשת להתמודד, כי אם יזכו,  ברור שייאלצו לחלל שבת..

‎סוגיית העבודה בשבת התגלגלה בשנים האחרונות, לא פעם, לפתחו של בית המשפט העליון. גם בבג"צ לא נרשמה תמימות דעים. אמנם ב- 2014 קבע בג"צ כי יש לאסור מסחר בשבת בתל אביב, אבל היו גם פסיקות קודמות  שהביאו לחילולי שבת המוניים. באחת מהן, קבע בג"צ כי קיבוצים יורשו להפעיל חנויות ועסקים בשבת, בתנאי שיופעלו בידי חברי הקיבוץ עצמם. בכך ביטל בג"צ פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי הפעלת עסקים בקיבוצים ובמושבים בשבת מנוגדת לחוק 'שעות עבודה ומנוחה'. מאז זרמו הרבה מים בנהר חילולי השבת וכיום יש עיריות המפעילות תחבורה ציבורית בשבת וכמובן מרכולים ופיצוציות. אבל עדיין מעניין לחזור לאותה פסיקת בג"צ מלפני שנים שאסרה מסחר בשבת בתל אביב. וכך נכתב בין השאר בפסיקה: "אין ספק שהמשיבות מפרות את חוק העזר… משכך, כעקרון , על העירייה לפעול במטרה שבתי עסק אלה יהיו סגורים ביום המנוחה. עניין זה אינו נובע מהשקפה דתית או חילונית, הוא נובע מההשקפה כי את החוק, לרבות חוק עזר, יש לקיים… לחוק יום המנוחה ערכים סוציאליים ודתיים, ומשמעותו שבתי עסק אכן יהיו סגורים ביום המנוחה, ולא כי בתי עסק הרוצים לפתוח את דלתותיהם ביום השבת יוכלו לעשות זאת בתנאי שיהיו מוכנים לשלם את הקנס הכרוך בכך…". מי שכתב את פסק הדין השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הוסיף כי גם העיר ללא הפסקה אינה בארץ אחרת, וגם בה יש ציבורים המעוניינים בצביון משמעותי של השבת. "גם בתל אביב יש לחפש את האיזון בין שני חלקי ההגדרה – 'יהודית' ו'דמוקרטית', אך הרושם הוא שבמצב הנוכחי הזווית ה'דמוקרטית' דוחקת את רגלי הזווית ה'יהודית'…".

‎ואם נחזור למה שמסתמן כ'קרב השבת' 2021- הפעלת הרכבת הקלה גם בימי השבת עוררה, כצפוי, פולמוס. תושבים חילונים ובעלי בתי עסק בעיר צידדו בעמדת חולדאי ואמרו כי "פרויקט כזה שממומן גם מכספי התושבים יהיה יעיל רק אם יעבוד כל הזמן" או "לא יכול להיות שהגישה לעיר בסופי שבוע תהיה סגורה, שמלצרים יצטרכו לבוא במונית מערים אחרות כדי לא לשלם סכומי עתק על שכר דירה.. צריך לתת להם את התנאים הטובים ביותר להתפרנס גם בסופי שבוע.. צריך לתת לאנשים אופציה תחבורתית אמיתית". מנגד, היו גם מי שהתנגדו לדברים. הפוליטיקאים החרדים מיהרו לתקוף את ראש עיריית תל אביב, הכריזו כי מדובר ב'הפרת הסטטוס קוו" וטענו כי מהלך כזו של תפעול הרכבות "דורשת התערבות יום יומית של אלפי עובדים".
‎כך או כך, 'מלחמת השבת' של 2021 יצאה לדרך. מה שבטוח כדאי לכולם לזכור מה עלה בגורלם של בתי הקולנוע ברחבי תל אביב שפעלו בימי השבת לפני שנים רבות….