הגומל/ משה טרייטל

לכו תשאלו את ר' חיים

מאות אלפי איש הגיעו בראשית השבוע מכל רחבי הארץ  לחלוק כבוד וללוות את גדול הדור שר התורה הרב חיים קניבסקי זצוק"ל בדרכו האחרונה

מאות הספדים נשמעו, מאמרים פורסמו, כתבות נכתבו. כל דובר, כותב או מספיד תיארו, כל אחד בדרכו וסגנונו, את  גדלותו  קדושתו פרישותו ספריו ופסיקותיו .

אני מבקש בשורות הבאות להסב את תשומת הלב לנקודה שפחות דיברו עליה.

הרב חיים קניבסקי נקרא בפי כל ר' חיים.  תואר הכבוד שנתנו לו היה ר' חיים

קראו לו בשמו הפרטי ורק הוסיפו לו את התואר ר'

מי שחי בתוך המגזר יודע שהתואר ר' הוא

התואר הכי פשוט שנותנים אותו במגזר לכל אברך פשוט וצעיר

אז איך יתכן שהרב שהוגדר, בצדק, 'שר התורה', 'ספר תורה מהלך' ועוד, שמו  נישא בפי כל ר' חיים

זה כמובן מראה ומלמד על הענווה והצניעות שלו  ועל החיבור של כל אחד לגדול הדור.

כל אחד הרגיש שהוא יכול לקרוא לו בשמו הפרטי ללא תארים מפוצצים

במגזר  החרדי כאשר נתקלים בשאלה עושים את הדרך לרב או לאדמו"ר

ומה שהרב או האדמו"ר אומרים – קדוש.  לא מערערים, לא מהרהרים  ולא שואלים למה.

כמעט מידי יום היה הרב חיים מפסיק את לימודיו ומקבל  קהל משך שעתיים

שהתחלקו פעמיים ביום. פסיפס מרתק של  עם ישראל התגודד, מדי יום, על דלתות  ביתו המט ליפול.

הרבה כבר דובר וסופר על ביתו הצנוע. קירות מתקלפים, מיטה ישנה וצנועה שראתה ימים טובים יותר, עליה היה נח מספר שעות בודדות ביום.

ר' חיים זצ"ל היה נשאל מאות שאלות ביום, שאלות  בכל תחום

הלכתיות,  רפואיות, שידוכים , גירושין , רכישת דירה, עסקים , שמות  לילדים, בחירות וכו'.

תתפלאו היו  גם כאלה אנשים שרצו להיכנס איליו  להיות בקרבתו

והמציאו שאלה מתחת לאדמה העיקר להיכנס אל ר' חיים , לעמוד לידו ולשוחח איתו

ולנשום לרגע מקדושתו של גדול הדור .

מאות אלפים לא היו זזים  בלעדיו . תוך שניה תוך רגע היה משיב את התשובה ומיד ממשיך לענות

בנושא הבא כאילו לא חתך הרגע שאלה של חיים ומוות . זר לא יבין זאת

אלו שהגיעו בפעם הראשונה לא ידעו שיש קוד לבוש  בכניסה אל הרב .

מספר פעמים  בחיי זכיתי להיכנס איליו . בגרם המדרגות המובילות לביתו

הצטופפו מאות אנשים מכל המגזרים ואת כל אחד הוא קיבל

בסבר פנים יפות וללא אפליה .

בעבר ביקרתי עם קבוצה מאומני ישראל שבאו להתברך אצל הרב

חלקם הגיעו לבושים בחולצה עם שרוול קצר.

נאמני הבית והעוזרים  של הרב החזיקו מלאי של חליפות  למקרים אלו

שלבשו אלו שהגיעו עם חולצה קצרה  זה היה מראה מיוחד

לראות אותם לבושים בחליפות ארוכות של חרדים .

דבר  נוסף  ומעניין ר' חיים סבר ששעון זה מלבוש אישה

והיו מבקשים מאלו שהגיעו להתברך עם שעון על ידם

להסיר את השעון טרם הכניסה אל הרב

בתוקף עבודתי ותפקידי בארגון הגומל – מרכז גמילה ושינוי הרגלים

משך השנים  לצערי נתקלתי  בסיפורים קשים של נפגעים

המספרים על פוגעים שפגעו בהם .

אם בעבר לפני שנים , הייתי שומע מהנפגעים שאין על מה לדבר ואסור להסגיר

את הפוגעים למשטרה בשום פנים ואופן  וצריך לסגור את זה בתוך הקהילה

ומי שמוסר למשטרה יש לו דין של מוסר .

בשנים האחרונות אני שומע זמירות חדשות

שמתי לב שאנשים כן פונים לרשויות החוק ומשתפים

פעולה עם המשטרה .

חלק  מהנפגעים  שיתפו אותי שר' חיים פסק כן ללכת

למשטרה  אבל בצורה שקטה כבר לפני שנים נשאל ר' חיים האם לערב את המשטרה ותשובתו הייתה חד משמעית: מותר בכדי להציל אחרים.

בגיל שנתיים הרב חיים קנייבסקי כבר ידע לדקלם את שמות כל המסכתות בגמרא; בהיותו בחור ישיבה צעיר נקרא למשימה מיוחדת בימי מלחמת השחרור 'לעלות לגבעה וללמוד שם גמרא'; זכה לתארים כמו 'ספר תורה מהלך' ו'שר התורה'; כל חייו העדיף להתרחק מקדמת הבמה, אבל הציבור בחר אחרת; הוא היה גדול הדור הליטאי, אבל ביתו התנהל יותר כחצר של אדמו"ר חסידי; סיפורי מופתים רבים נקשרו אליו; רבבות רבבות זכו ממנו לברכות או עצות; בגיל 94 השיב נשמתו לבורא; ביום ראשון מאות אלפים ליוו אותו למנחות עולמים, והגעגועים אל גדול הדור רק הולכים וגדלים

טולי פיקרש

אחד הספרים המפורסמים שחיבר הרב חיים קנייבסקי זצ"ל עסק בהלכות חגבים. לספרו קרא 'קרני חגבים'. מסתבר כי קיימות לא מעט סוגיות מורכבות הקשורות בחרק זה, ועל פי מה שמסופר, מין מסוים של החגב נותר בלתי פתור גם עבור גדול הדור בשביל באמת להבין את עומק העניין. והנה, באמת הימים בעוד הרב קנייבסקי שקוע בלימודו, נחת על שולחנו חרק ולא סתם חרק, אותו מין חגב שהרב ביקש לברר אודותיו פרטים. החגב נשאר על השולחן מספר רגעים, עד אשר הרב קנייבסקי סיים לראות ולבחון אותו , ואז נעלם ופרח לדרכו…

סיפור מופת כזה בדרך כלל שייך יותר לגזרת האדמו"רים החסידיים או המקובלים הספרדים. הרבה פחות למנהיג רוחני ליטאי. ואולי זה היה סוד קסמו של גדול הדור שהלך לעולמו בערב שישי האחרון וזכה להלוויה של מאות אלפים ביום ראשון השבוע. מנהיג ליטאי שכל חייו בחר לברוח מההנהגה, תלמיד חכם עצום שזכה לכינוי 'ספר תורה מהלך' הלומד גמרא בכל יום 17 שעות כבר במשך עשורים רבים ומנגד, עטוף בהילה מיסטית וסיפורי מופתים. ביתו היה עדות חיה לחיי סגפנות, הסתפקות במועט וצניעות קיצונית, מנגד מכל קצוות הקשת הדתית חרדית- חסידית, ספרדית, דתית לאומית ואפילו חילונית, רבבות הגיעו לקבל את ברכתו, לשאול לעצמו ולקבל את הכרעתו בשלל סוגיות שעמדו על הפרק.

שם המבצע שנתנה המשטרה להלווייתו של הרב בן ה- 94 הייתה "מבצע אדמו"ר. לא ברור אם מי שהחליט על שם המבצע נתן דעתו על כך שמדובר במנהיג הציבור הליטאי, אבל קלע במדויק למי שהפך ל"אדמו"ר הליטאי" הראשון. הוא לא היה ראש ישיבה, לא החזיק בשום תפקיד רשמי, לא שימש כדיין ולא כיהן כרב קהילה. כל חייו הקדיש ללימוד וברח מההנהגה ומהפוליטיקה, ועדיין הפך למנהיג רוחני נערץ ולמעשה לגדול הדור החרדי , שבחמש השנים האחרונות גם חלק את ההנהגה החרדית הליטאית עם הרב גרשון אדלשטיין (98) ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה.

הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי נולד לפני 94 שנה (ט"ו טבת התרפ"ח) בערייה פינסק בפולין לאביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי , המכונה ה'הסטייפלר'  ולאימו מרים, אחותו של ה'חזון איש' זצ"ל.

בהיותו בן 6 בלבד, הצליחה משפחתו לברוח מברית המועצות הקומוניסטית ולעלות לארץ ישראל. בתחילה התיישב המשפחה בשכונה 'זכרון מאיר'  בבני ברק סמוך לחזון איש שעלה  תקופה קצרה לפניהם.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'רבי עקיבא' לימים תלמוד תורה מרכז, התלמוד תורה החרדי היחיד בבני ברק .שמחת בר המצווה לנער חיים התקיימה בהיכל ישיבת 'בית יוסף', האירוע נערך בשולחן צדדי עם 'לחיים' כאשר הסדר נמשך כרגיל בישיבה. בשמחה השתתפו ה'חזון איש', הרב מפוניבז' והגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל.

בנערותו למד בישיבת 'תפארת ציון' אשר נוסדה ונוהלה תחת הכוונתו של דודו החזון איש  כבר באותם ימים התגלה בחוכמתו, בקיאותו ובעיקר התמדתו בלימוד. קשר מיוחד היה לו עם ראש הישיבה הרב מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל . למעשה, מספרים כי כבר בהיותו בן שנתיים בלבד ידע לדקלם את שמות כל 37 המסכתות בגמרא, אותן שר לו אביו כשיר ערש.

לאחר סיום לימודיו בישיבה קטנה עלה ללמוד בישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק אצל אביו שרצה ללמדו מסכת יבמות וכאשר סיימו את המסכת עבר ללמוד בישיבה המפורסמת לומז'ה בפתח תקווה עם חברות תלמידי חכמים וגאונים בתורה. בכל תחנות חייו בישיבות השונות אליהם הגיע ללמוד, בלטה במיוחד התמדתו ושקדנותו בלימוד התורה. בזמן מלחמת השחרור שלחו את בחורי ישיבת לומז'ה להגן על יישובי הדרום. הם יצאו מצוידים במקלות ואבים. את הרב חיים שלח ראש הישיבה ל'תפקיד מיוחד': "לשבת על הגבעה וללמוד". וכך אכן היה. הרב עלה לגבעה ולמד שם עד שוך הקרבות.

באחד ההספדים שנכתבו השבוע אודות הרב קנייבסקי, נכתב כך: "..גם הוותיקים והמבוגרים שבין הלומדים התקשו לזכור מתי ראו, אם בכלל, התמדה ושקידה שכזו. הוא השים לילות כימים ומבלי לאבד אפילו רגע קל מזמנו היה הוגה בתורה ללא הרף והפסק. כל רגע ורגע היה מחושב ומנוצל עד תום ללימוד התורה מתוך עמל בלתי מתפשר. כמו כן העידו כל מכיריו מאותם ימים על יראתו הקודמת לחוכמתו. חותם של יראת שמים היה על פניו הטהורות וכל הליכותיו היוו סמל ודוגמה להנהגתו של בן תורה ובן עליה אמיתי. תפילותיו הזכות הצטיינו בדבקות עצומה וברצינות בלתי רגילה. תפילתו הייתה המחשה מוחשית מאין כמותה למושג 'עומד לפני קונו' כאשר כל הסובבים רואים עין בעין את דבקותו העילאית כל אימת שעמד בתפילה".

קשר יחיד ומיוחד נקשר בין הרב קנייבסקי לראש ישיבת פוניבז' ומנהיגה הרוחני של דגל התורה הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל. מספרים כי כאשר אביו של הרב קנייבסקי ה'סטייפלר' נפטר בליל שבת, אמר הבן למי ששהו לצדו: "אשרינו שיש לנו את מי לשאול את הרב שך", למרות שכל חייו ברח מהפוליטיקה, נענה לבקשת הרב שך ז"ל והגיע לכינוס של הנהגת 'דגל התורה'.

נישואיו עם בת שבע, בתו הבכורה של פוסק הדור הרב אלישיב זצ"ל, חיברה למעשה בין שניים מהבתים היותר מפוארים ברחוב החרדי.

שליטתו בכל חלקי התורה הייתה מוחלטת על כל פרטיה ודקדוקיה. היה בקיא בראשונים ובאחרונים, במדרשים כולל הנדירים ביותר. בקיאותו הנדירה בשילוב עם הבנתו המעמיקה הפכו אותו ליחיד בדורו . כל מחבר ספר או מלקט בתר ליקוטי ידע כי עליו לרשום את כל המקורות אותם הוא מחפש, להגיע לבית הרב קנייבסקי והוא יענה לו מיד ויציין לו היכן נמצא כל אחד ואחד מהמקורות שהוא.

כאמור, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל היה גדול התורה החרדי, אבל שונה מאוד ממנהיגים קודמים של הזרם הליטאי. בין שלל התארים שהודבקו לו, זכה הרב קנייבסקי זצ"ל לתארים 'מרן שר התורה' או 'ספר תורה מהלך'. למרות בקיאותו העצומה בספרות התורנית ככולה, הוא פחות עסק בהוראה או פסיקה ויותר בענייני קבלה ומיסטיקה. אין ספור סיפור קבלה וסיפורי מופתים נשזרו סביב וסביב ביתו, שאמנם מראהו החיצוני הסגפני משהו, דמה לבתים של גדולי הדור הליטאים, אבל התכונה סביב הבית, ההמתנה מחוץ למפתן הדלת של אלפים רבים כל שעות היממה, מכל גווני הקשת הדתית והחרדית, הזכירה יותר בתים של אדמו"רים או מקובלים. דוגמא להתנהלותו הלא אופיינית ל'פוסק ליטאי', סיפק הרב יצחק זילברשטיין גיסו של הרב ורבה של רמת אלחנן. בערב שבת אחד, סיפר הרב זילברשטיין הוא למד בחברותא עם הרב קנייבסקי. לפתע הגיע עליהם מידע על שידוך שהיה עשוי להתאים עבור בחור יתום. הימים היו ימי החורף  הקצרים בהן נכנסת השבת בשעה מוקדמת ביותר. מיד לאחר הלימוד התפלל הרב קנייבסקי מנחה ולאחריה הלך בעצמו לבית האלמנה כדי להציע לבנה היתום את השידוך המדובר. בני הבית, הוסיף לספר הרב זילברשטיין לא ידעו את נפשם מתדהמה כשעל מפתן הבית נראתה דמות של גדול הדור שהטריח עצמו לביתם שעה קלה לפני שבת וקיים בעצמו 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".

סיפורי מופתים , ברכות עצות וסגולות נקשרו גם בשמה של רעייתו המנוחה הרבנית בת שבע. במשך שנים  קיבלו השניים, בנפרד, בביתם הצנוע ברח' רשב"ם 24 , מאות גברים ונשים מדי יום, העניקו להם ברכה, עצה או סגולה בדוקה. גם היחסים בין בני הזוג היו שם נרדף לכבוד הדדי. מספרים כי מדי יום היו הרב והרבנית אוכלים יחדיו ארוחת צהריים. הרב לא היה מתחיל לאכול לפני שהרבנית תגיע לשולחן, ואם הייתה מאחרת בדקה או יותר, מיד היה תופס את ספר הגמרא ולומד עד שהיא תופיע.

אפשר לומר כי ההנהגה הציבורית סוג של נכפתה עליו או הגיעה אליו במקרה. פעם אחר פעם ויתר מנו של ה'סטייפלר' על הזדמנויות שונות לקבל את מושכות ההנהגה. הוא אפילו סירב בעקשנות לשמש כחבר מועצת גדולי התורה. בגלל קרבתו לרב שך זצ"ל הוא נמנה עם מייסדי תנועת 'דגל התורה' הליטאית בסוף שנות ה- 80, הופיע עם הרב שך בכנסים של המפלגה, אבל המשיך לברוח מעיסוק בהנהגת הציבור ומהפוליטיקה הפנים חרדית. למעשה, עם פטירתו חמו הרב אלישיב זצ"ל, כאשר פרצה מחלוקת בזרם הליטאי, נדרש הרב חיים לנושאים מעין אלו. עם פטירתו של הרב שטיינמן (שהיה מחותנו), בו תמך בשנות הנהגתו ובסיס את מעמדו כיורשו של הרב אלישיב, לפני כחמש שנים, נכנס באופן מוחלט לתפקיד ההנהגה. למעשה, הייתה זו הנהגה דו ראשית. הרב גרשון אדלשטיין בן ה- 98, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה ולצידו הרב חיים קניבסקי, שלמעשה הציבור הוא ש'הכתיר' אותו לתפקיד. למעשה, כעת הרב אדלשטיין  הופך למנהיג הבכיר של הציבור הליטאי והחרדי בכלל.

בתקופת הקורונה, בעיקר בימי ראשיתה, הרב קנייבסקי וביתו עמדו במוקד סערה ציבורית במיוחד בציבור ובתקשורת החילונית. זאת, לאחר שהתפרסם כי הרב חיים הורה לפתיחת ה'חיידרים' והישיבות במגר החרדי, בעוד מערכת החינוך הכללית מושבתת. בהמשך דווקא נרשם יותר שיתוף פעולה בין בית הרב לממסד ולמשרד הבריאות בכל הקשור להגברת המודעות לשמירה על ההנחיות וגם לעידוד ההתחסנות. הרב חיים, שבעצמו נדבק בקורונה באורח קל, קרא לקיים מנייני תפילה בשטחים הפתוחים ואף להימנע מאירוח בחג הסוכות ממי שלא קרובי משפחה מדרגה ראשונה. השיא היה כאשר הרב קבע כי חובה על הילדים להתחסן נגד הקורונה ושלא לאפשר למורות ומורים שלא התחסנו להגיע לתלמודי התורה ובתי הספר. הנחיה זו הביאה למסע הטרדות  ואיומים על בני ביתו של הרב, שזכו לכינויים מזעזעים. מנגד, ראשי משרד הבריאות והפרוייקטורים השונים של הקורונה העריכו והודו לו על עמדתו הנחרצת בכל הקשור לחיסונים. פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב'כללית' וראש קבינט המומחים ב'מגן ישראל' סיפר השבוע כי נפגש עם הרב מספר פעמים בתקופת הקורונה. "זכיתי לבקש את עצמו ותמיכתו בנקודות ציון קריטיות בשנתיים האחרונות. חוויתי מקרוב את הניגוד העצום שבין חוכמתו העמוקה והשפעתו הבכירה על קהלים עצומים, למול צניעותו והפשטות המוחלטת שבהן חי".

והיה עוד סיפור אחד שקשור בקורונה. הח"כ לשעבר ניסים ואטורי (ליכוד) כיהן במספר מספר חודשים כחבר כנסת , בין החודשים דצמבר 20 לאפריל 21. במהלך חודש טבת אשתקד, נפלה בחלקו של הח"כ הטרי הזכות להיפגש עם שר התורה. "הגעתי אליו בשליחות מיוחדת. באותם ימים חברי ח"כ דוד ביטן נדבק בקורונה והיה במצב קשה, מאושפז בבית החולים תל השומר. הוא התקשה לנשום והיה חשש אמיתי לחייו. החלטתו להגיע להתייעצות ולקבל ברכה ממרן הרב קנייבסקי. הרב הקשיב לנו ופסק מיד- תוסיפו לו שם או חיים או חי !". מבית הרב נסעתי מיד לרעייתו של דוד. מיד כששמעה את פסיקת הרב אמרה לי נעשה כדבריו . הוחלט להוסיף לו את השם חי. מיד חזרנו על הרב, נכדו ינקי ישב איתנו. היינו כמה מבכירי הליכוד בחדר. הנכד אמר לרב כי 'ח"כ ניסים ואטורי הגיע'. ישבתי ליד שר התורה, הוא נתן בי מבט חודר שלא צריך היה לומר יותר מדי, נו ? שאל, ואני אמרתי לו חי. מיד אחר כך הרב בירך את 'דוד חי בן מרגלית…" בחסדי השם, מאותה ברכה, אכן מצבו של ח"כ ביטן הלך והשתפר עד שהוא יצא מכלל סכנה והחלים לגמרי. לי אין ספק כי ההחלמה והיציאה מהמצב הקשה הייתה  בעיקר בזכות אותה עצה וברכה שהעניק גדול הדור ושר התורה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל".

הרב חיים הורביץ, רב שכונת צהלה בתל אביב

 איש המלאך נעלם !

הייתי שם…הייתי שם בין ההמון הכאוב בין ההמון השבור בין מאות אלפי היתומים שצעדו בדממה אחר מיטתו הקדושה של הענק שבענקים מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל.

וכן, אני כמו כולם מסרב להאמין כי אנו מלווים אותו בדרכו האחרונה, מלווים את רבן של ישראל גאון הגאונים שסדר יומו החל בחצות הלילה והסתיים כשעתיים לפני חצות הלילה , חישבתם נכון 22 שעות ביממה של לימוד תורה בשקיקה, בשמחה , בחיוך משל היה זה יומו הראשון.

אחר מיטתו של אבינו הגדול שקיבל את כולם אבל את כולם באהבה ,בחום ובחיוך ואשר ברכותיו יצאו מפה קדוש ופעלו גדולות ונצורות.

מנסה לעכל כי הבית ברחוב רשב"ם 23 כבר אינו כתובת לשפוך שם את הלב , כבר אינו תל תלפיות להיכנס שבורים ולצאת מחוזקים

האמת שכלל וכלל לא באדם עסקינן אלא במלאך …מלאך אלוקים שחי בינותינו 94 שנים

מלאך שמימיו לא התאונן על כאב או על צורך כל שהוא של צמא או רעב. מלאך שלא פסק פיו הקדוש מלהגות בתורה הקדושה על כל חלקיה ורבדיה.

מין מלאך כזה שהיה בדמות אדם, שתמיד כאשר הרופא היה שואל אותו מה כואב לך (וכאב לו) היה עונה "כואב לי שמפריעים לי ללמוד"… דמות אלוקית אפופת שתיקה ומלאת שמחה שעיניו החודרות ומבטו הבלתי יסולא בפז אמר הכל.

זכורני מוצאי שבת אחד חורפי שנכנסתי לחדרו הטהור והוא כדרכו עסק בתורה , ניסו לומר לו שאני הגעתי ושיש לי איזושהי בקשה אבל הוא כלל לא שמע, הוא היה אי שם בעליונים.

כמחצית השעה ישבנו שם ודיברנו ורמזנו וניסינו שיבין כי ישנם אנשים, אבל הוא היה עמוק עמוק בתוך הלימוד…נושם אוויר פסגות צח. ואז כשלרגע הרים את עיניו היוקדות מספר הלימוד והביט בי השתתקתי. משהו בי הרגיש כי אין צורך יותר לבקש או לשאול לשתף או לבכות כי הוא היה שם בשבילי במבט חם אוהב מלבב ומחזק.

בו"ה( ברכה והצלחה ) הוא אמר וזה פעל עולמות שידד מערכות והביא ישועות.
הוא אמר ויהי…. צדיק גוזר ובורא עולם מקיים כך זה היה בכל תחום על כל בקשה או פניה. גם כאשר נכנסתי לבקש ברכה לזיווג על בתי היקרה הוא אמר מילה אחת "בקרוב" ואכן כך קרה. חודש ימים לאחר מכן הגענו אליו לשתות 'לחיים' עם חתני.

חבר קרוב שלי שציפה שנים רבות לילדים הגיע לרב ושפך את ליבו והרב אמר לו 'אתה עושה הבדלה על יין ' ? מגיע לך בנים ….והופיעו 2 בנים לעולם.

מאות אלפי הסיפורים והמופתים עוד ידוברו ויסופרו , אך הרב היה איש גדול וענק מעבר לכל סיפור הוא היה הסיפור בעצמו
והסיפור הזה נדם !
ואיש המלאך נעלם !
ואנו נותרנו יתומים, שבורים והמומים.

מה שנותר לנו הקטנים זה לנסות ולצעוד ולו צעד אחד בדרכיו לנסות אולי במעט למלא את החלל בתורה, ביראה,  בתפילה באהבת ישראל שהייתה מנת חלקו.
ואולי רק לנסות ולהתחכות אחר מידותיו של איש שמימיו לא כעס ולא הרים את קולו ולא משנה מה התחולל בתוכו. כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

סקר שערך הקונגרס הישראלי מגלה כי לצד הקורונה, גם נגיף השנאה ממשיך לפלג את העם. לפי הנתונים, למרות ש-%78 מהחרדים חושבים שהציבור הכללי אוהד אותם פחות, רק %50 מהציבור שינה לרעה את התייחסותו לציבור החרדי, ו-%12 מהציבור אפילו אוהד אותם יותר. המחקר העלה כי %41 מהישראלים מעריכים כי משבר הקורונה העמיק את הפילוג, לעומת %40 המאמינים כי הלכידות בחברה התעצמה. הנתונים פורסמו באמצעות 'הקונגרס הישראלי' ו'פלוגתא', שהפעילו לאחרונה קורס גישור ייחודי המאפשר למשתתפיו לסייע ביישוב סכסוכים על רקע דתי-חרדי-חילוני. "גישור בין קהילות מאפשר לחשוף את הרגשות האמיתיים, שהם מכילים הרבה יותר ממה שחושבים" מספר ד"ר גלעד וינר, מנכ"ל 'הקונגרס הישראלי', "ואנחנו מאמינים כי מפגשים והכשרות כאלה יוכלו לחשוף את הרגשות האמיתיים ולתת לתחושות המאחות את מקומם הנכון, במקום תחושות הפילוג והשיסוי". בקורס השתתפו 24 סוכני שינוי מכל קצוות הקשת החברתית – חרדים, דתיים וחילונים. מדובר בקורס המשלב גישות חדשניות בגישור, והמאפשר למשתתפים בו להתנסות בגישור בסכסוכים על רקע דתי חילוני. בסיום הקורס הוכרז על הכוונה להקים מרכז גישור ראשון בעיר חרדית בישראל, בשיתוף עם ארגונים נוספים בתחום. וינר מוסיף כי "אחת ההצלחות של הקורס היא יוזמה חדשה של שניים מהבוגרים, אלי אדלר ואיציק ורז'בינסקי, כל אחד בעירו, לפתוח לראשונה מרכז גישור בעיר חרדית, בנוסף ל-44 מרכזי גישור עירוניים הקיימים. היוזמה הזו תאפשר להקים מרכזים בעלי אופי שונה ומכיל, שיאפשרו לסייע לא רק לקהילה עצמה, אלא גם לסייע בחיזוק הקשרים עם קהילות בעלות אופי שונה". 'הקונגרס הישראלי' הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. ויש לומר ליתר דיוק, כי המתח העיקרי אינו בין יהדות לדמוקרטיה, הרי אין כאן דמוקרטיה באמת, אלא בין יהדות לליברליות.

במהלך שיעורו השבועי של הראשון לציון, רבי שלמה משה עמאר, עורר הרב על הלכות שפורסמו לאחרונה על היתרים של שימוש בכל מיני כלים בשבת: "היום יש כאלה אומרים הלכות בקלות, לפעמים אומרים הלכות לא נכונות, וגם צריך לדעת איך לומר את ההלכות הנכונות, כי אנשים לפעמים לומדים מזה". בדבריו התבטא הראשון לציון על אלה שהתירו שימוש בקלנועית בשבת לאדם מבוגר: "יש היום כאלה שהתירו לנסוע במכונית בשבת, עשו שינוי שם. כשאדם חולה מסוכן שהולך למות עושים לו שינוי השם. אז מה עשו? לקחו את המכונית ועשו לה שינוי השם – קראו לה קלנועית…". "ועכשיו כבר ידוע שכל המכוניות אפשר לעשות עם חשמל, ובאו והתירו הכל. הם לא מחללים שבת, הם מחסלים את השבת, מחלליה מות יומת. אלה מחסליה. טלפון ורמקול כבר התירו, ולבסוף יתירו לבשל בשבת", התבטא הראשון לציון בחריפות. בדבריו סיפר הרב עמאר כי באו אליו כמה מהרבנים האלה והציגו בפניו שקרים: "אומרים לי שקרים, 'הרב עובדיה התיר'. אחד מהם התווכח הרבה, אמרתי לו אתה לא מתבייש? אני כתבתי פסק והרב עובדיה חתם איתי, ואתם אומרים לי שהתיר". רבה של ירושלים הוסיף: "הם כתבו בזמנו כשהייתי רב ראשי, בהיתר הרבנות הראשית, אמרתי להם אני הרבנות, מי נתן לכם היתר?". בהמשך דבריו התייחס הראשון לציון לשימוש במעלית שבת. "עשו מעלית בשביל חולים. מי שיש לו יראת שמיים לא נוגע בה, מי שחלש יישב בביתו ולא ייצא, אלא אם כן אין ברירה. גם הרב וואזנר לא הסכים למעלית, אני אומר את זה כי רבנים צעירים הם העתיד של הדור, אני רוצה שילכו בכיוון הנכון ולא ילמדו את השטויות האלה". "יש כאלה שדיברו על להחליף מקווה באמבטיה. הם רפורמים", תקף הגר"ש וחיזק את ההולכים בדרך ההלכה הנכונה, הברורה והצרופה על פי גדולי רבותינו.

ראש אבות בתי הדין במרוקו הרב יאשיהו פינטו הגיע לאחרונה לישיבת 'שובה ישראל' בקזבלנקה, שם מסר שיעור בהשתתפות תלמידי הישיבה', שגם הועבר למאות אלפים ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט. בחודשים האחרונים, מאז התפרצות מגיפת הקורונה במרוקו, שהה הרב פינטו במעונו במרקש, ומשם מסר כמדי ערב את שיעור ה'שאלות ותשובות', שגרפו מיליוני צפיות ברשתות החברתיות. בסוף השבוע התייחס הרב פינטו לגל השני שפוקד כעת את מרוקו והעולם כולו: "צריך לאסוף כוחות לזמן חדש, למציאות חדשה ולהתמודדות חדשה שכל העולם עומד לפתחה", אמר. "הבעיה עדיין קיימת, ואנחנו מרגישים שהעולם יצטרך ללמוד לחיות עם הצרה המסוכנת הזאת בשנה הקרובה או מעבר לכך, לכן צריך הרבה תפילות והרבה אמונה וביטחון בקב"ה והרבה טהרת הנפש. אדם עם טהרת הנפש גדולה – הדברים הרעים מתרחקים ממנו". קודם לכן, למרות ההגבלות בעקבות התפרצות הנגיף, הרב פינטו הגיע להשגיח באופן אישי על השחיטה של תלמידי 'שובה ישראל' בקזבלנקה, וזאת כדי לאפשר ליהודים במרוקו לאכול בשר כשר למהדרין. כדאי בתקופה הזאת לשמוע את דברי הצדיקים וגדולי ישראל על משבר הנגיף, כי ברור לחלוטין שמתרחש בעולם שינוי מתמיד ובלתי הפיך, שבסופו הקרוב אי"ה תגיע הגאולה. ורמז לדבר "גאולה" אותיות "גל הוא" – לזכור שכל גל, זה הוא…

הנוכחים בציון הקדוש שבעיירה ברדיטשוב עצרו את נשימתם, כשמתחת להררי החול והאבנים התגלתה מצבת האבן המקורית של סנגורן של ישראל, רבי לוי-יצחק מברדיטשוב. "ההרגשה ששררה בחדר הייתה של זכות עצומה ואושר גדול", תיאר הרב משה טהלר, שליח חב"ד ורב העיירה. ההתרגשות באוהל הפכה לסנסציה עולמית, עם היוודע ברחבי העולם היהודי על חשיפת מקום הציון המדויק של רבי לוי-יצחק, שהוסתר במשך שנים ארוכות מתחת לאבנים ולחול. "בעת מלחמת העולם השנייה", מספר הרב טהלר, "החלו הנאצים למגר כל סממן יהודי. בין היעדים הבולטים שהושמדו על ידם היו קברי הצדיקים שפזורים באירופה. בפרוץ המלחמה ביקשו יהודי האזור לדאוג לכך שגורל הקבר בברדיטשוב יהיה שונה. במבצע חשאי כיסו יהודים את המצבה וסביבותיה בעפר. יד הנאצים לא השיגה את קברו של הסנגור הגדול ביותר ליהודים, אך השממה והעיזבון נותרו במשך שנים ארוכות של רדיפת יהודים בתקופת המשטר הסובייטי". היהודיים הראשונים שהגיעו למקום בנפול מסך הברזל מיהרו לשקם את הקבר, בנו את המקום מחדש, ומעל לאבנים ולחול שהוטלו על הקבר, הקימו את המצבה שעליה התרפק כל מי שהגיע להעתיר בתפילה על הציון הקדוש. כעת לאחר שיפוץ המקום בידי הרב טהלר ומסייעיו, ועם גילוי המיקום המדויק של הקבר נחשפה העובדה המצערת, כי העולים אל הקבר בעשרות השנים האחרונות נהגו לדרוך בשגגה מעל קברו של רבי לוי-יצחק, ששכן תחת המתפללים בסמוך למצבה שהונחה במקום. "מגפת הקורונה שפשטה בעולם עצרה את העלייה ההמונית אל הקבר והותירה את המקום שומם, מה שהובילנו לנצל את ההזדמנות לשיפוץ. מזה שנים נשמעות טענות לפיהן המצבה שהונחה לפני כארבעים שנה על הציון אינה במקומה הנכון", הוא מספר. "וכעת ניתן לקבוע בוודאות לפי כל הסימנים, שהקבר אשר נמצא הוא אכן קברו של הצדיק. הרב טהלר מעיד כי "לא רק יהודים מגיעים למקום. גוים רבים בסביבה מאמינים בכל לבם בזכות הצדיק. פעם ראש העיירה התייחס לאירועי טבע קשים שפקדו את אוקראינה ודילגו על ברדיטשוב, וייחס זאת לכוח הצדיק הקבור במקום. הוא אמר כי לעיירה יש חוב לעם היהודי, שלולא הקבר היא הייתה עוד עיירה זניחה באוקראינה". לסיום מספר הרב טהלר ש"בזמן שרוב יהודי העולם אינם יכולים להגיע לציון ולהעתיר בפני הצדיק, אני מרגיש שזו עבורי שליחות קדושה להעתיר במקום מדי יום בתפילה עבור כלל ישראל". גילוי מצבתו של סנגורן של ישראל מרמז אולי כי נפתחה בשמיים סנגוריה גדולה על עם ישראל, וכולנו יודעים עד כמה אנו זקוקים לה.