שפע עצום בא יחד עם הילדים

הכל טמון בתורה/ המקובל הרב יצחק בצרי

 

'בניך' הם 'בוניך' – שבא עמהם שפע

הצדיק הרב אליעזר פאפו בספרו הידוע "פלא יועץ" (ערך פריה ורביה) הביא, שיש אנשים היושבים בערי אדום [ארצות המערב] שחוששים לצער גידול בנים או לפרנסת הבית, ומפני כך הם חפצים במעט בנים. וכתב 'לו חכמו ישכילו' כי התועלת הבאה לאדם מתולדותיו – גדולה היא מאוד! וראוי לטרוח בשבילה טרחה מרובה! והחושש בשביל הוצאת הפרנסה, הרי זה מקטני אמנה, שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים, והוא נותן לחם לכל בשר.

יתירה מכך, השפע והברכה הראויים לאדם, יורד אליו ירד עם בוא ילדיו לעולם. סוד זה גילה המקובל הרב סלמן אליהו זצוק"ל: "עת דודים לגלות סוד זה אשר הוא הרגשתו בתחתונים אצל בני אדם, כי כאשר ההורים מולידים בן, מוכרח הוא שמביאים עם הילד לצורך אביו ולצורך אמו דבר אשר לא היה להם עד עתה, והוא או דבר של עושר, או דבר של חכמת התורה ועבודה ביראת ה', כל אחד כפי זכותו. ואם נשאר הילד קיים, אז אותו דבר שהמשיך לצורך אביו ואמו גם כן נשאר קים אצלם וכו'.

וזהו שאמרו זכרונם לברכה 'אל תקרי בניך אלא בוניך', רצונו לומר, בניך הם הבונים אותך ועושים לכם בנין דהיינו יתרון העושר, או של פרנסה או של דבר אחר. וזה הדבר מנוסה אצל כל באי עולם כולם, ואם יזכור – יראה בעצמו שהיה אצלו יתרון איזה דבר בכל עת הולדו של ילד אחד מילדיו. ואם לא יזכור ויכחיש הדבר – יתן דעתו עליו מכאן ואילך, ואין צריך ראיות לדבר המנוסה".

צער גידול בנים – מכפר על צער אחר

איגרת נפלאה כתב הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל לנשים המדמות בדעתן שלא ילדו הרבה בנים, בכדי להקל מעליהם עול החיים, ולאחר שכתב שמצד המציאות אין הדבר כן, וכמה מעלות טובות כשיש משפחה גדולה, הוסיף והתייחס לגבי עצם מחשבה זו להסיר עול וצער גידול בנים:

לכל אדם נקבע מן השמים בראש השנה ויום הכיפורים לכמה שמחה וששון יזכה במשך שנה זו, ולעומת זאת כמה מנת יסורין וסבל חלילה. ואין שום אפשרות להשתמט מהם ולשנותם. ואם אדם ישתמט מאיזה עול המביאו לידי סבל – יצמח תחתיו סבל אחר, ומנת העונג ומנת הסבל הנגזר לו – לא יפחת ולא יתוסף אפילו משהו.

והרבה שלוחים למקום ברוך הוא, כל מיני מחלות רחמנא ליצלן, דקדוקי עניות ר"ל, בזיונות מבית ומחוץ, קטטות ומריבות בין בעל לאשתו או עם שכנים ושותפים וכיו"ב, לחץ של בעלי חובות קנאה ושנאה, דכאון – לפעמים על ידי סיבה ולפעמים בלא שום סיבה, אבידת החן, שעמום, תשוקות נוראות דוקא למה שאי אפשר להשיג בשום אופן, וכהנה וכהנה סבל ועינוי לאלפים ה' ישמרנו, ושום תחבולות שבעולם לא יועילו לגרוע או להוסיף מנת הסבל שנגזר מן השמים.

אמנם בידי האדם לקבוע אם את מנת הסבל יזכה לקבל בדברים טובים. ואם יקל לעצמו עול החיים במניעת הריון וגידול בנים, ה' יודע איזו עול וסבל אחר יבוא תמורתו, מיד או לאחר זמן מה. הכלל אין לאדם לעשות שום תחבולות נגד סדר החיים הטבעי שיסד הקב"ה בעולמו.

מתוך סדרת הספרים "שיח יצחק" על הש"ס

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן